Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 53

53 — לשנת נסוכה שנעת ימים, לדעת ני ימי חיינו שנעים שנה וסעוס״ז דומה לסוכה, וזה כל פרי הסר תוגה ולהנחה על כל צרה וצוקה. — ומנועה זה תקנו חז״ל ל ק ר־ ר א נחג הסוכות נספר ה קהלת. שכל דנריו צדקו יחדו כי כל הקניניס המדומים כשמק מאזנים נסשנו ככדורי נורית תמס יהלכו, העשיר לא ירנה לשמוח נזרוח שמש ההצלחה עלי אסלו, והדל לא יוסיף עצנ ני רע ומל גורלו; הנל הנליס אמד הקהלת הכל הנל!— (הארכתי נכ״ז כסמגידש״ב נו׳ 37 ונס' ״משל ומליצת" סי' 2;) ע״ש היעג). זאת מנליגיתי עלי יגוני גס אני נהגיע הול חג הסוכות, והיה כזה ששוך־לני גדול יתר מאד נ הגלות נגלות לעת כזאת גם הפרא נע- נומר ממ״ע "הקהלת" אשר כוננו ידי ידידנו הח' פעלדבדא נ״י, מצאתי המגלה ואוכלה ואמרתי: שישו נני מעי! הענלתי כל עונו על פני ועל המלאה התענגתי, כי לעונה כוונתו — אנל צר לי מאד כי המגיה הוגה מן המסלה העולה והנה עלה הקהלת ערף נפיהו כמו המודעה שנדפסה נהמ״ע "ווימהער איזראעליע" שניהם מלאים שגיאות הדפיס ועעיות שופל)(•ז עד אין ספורות, שמתו דנריו הנעימים ואת מתק אמרותיו המהולות הפכו למרורות, וקורא הפראבע לא ימצא ידיו נו מכף רגל פד קדקוך מראשון- לסופו, עקב ערב לנ ששם עלו להוריד כניד האדם המעלה הזה. והנני יוסיף להפליא על השמת השיר "אל הקהלת" והמאמר "סיפר העדה* שכנר הדפיס נהקהלת שלו אשר נספח לתמי ע "זיענעננירגער איזראעליע“ לראשונה; אף המאמר ״אל כוחני עמל״ נלקה נמסר ויתיר ) ונפש היפה תקצר כאורך לשונו ונהפריזו על מדת הפהראזאלאגיע נלהג *) ה־£,ל -°«פי! 'פאל'" י61" הח' הפלם הניהז אמל< ששל «י'ה אהרן דאינצויייג נ״< «למג, אן> הוא נמלא שניאוס הדפיס, ומתוקן אח״כ «ידי המחנר הלא נקשלחי ,,ככל ונצור,.» אש!־ שיליי היקרים אשל יונס כנר הו׳ל משחר 1« ולד נכה׳ע ויעשה כלס לאגודה אחה. טעמו ולאו לגליו עומס ונכוחים, פשס־ו שושנים נעעי מליצוסיו לא יעלו סוסים, שירו מעה אהלן שנע שושל אשל נידו ישלח סאיוס, סליו מסוק וקולו עלג כננליס וכנולוח, אמכם כן נמצאים נששלי איזה עעיוס שוסלים נפלעיהן ודקדוקיהן אולם של הכלל נאמל נו כי טול ואשל• ל«• שחסלונות-ו מנויס והשולים— ועדוח החכמים נאטטלאנעל ונויטעלנאן נאמנו מאד, שסו עז*ים עליו ומשיליהם הודו לשמו. נס אני אודהו כ• נסשו עלנה לאלוג שירים אליגינאלים ושנח אני אס המחניי מן המעה יק כמ״ש נלקועי צבי נדלשסס : מקיע אננים וס נטל משנה ונוקע עצים 1ה נעל נמלא- כי לא ׳pp גנל המעסיק דניים מלשון אל לשון נאין כל חדש בתוכן הענין לק כמקיע אנן מעקים למקום ונעל משנה (מלשון ״«שנה החולה" אנשריפע) שונה נדני אחד מה ה:אה יש לו נמלאכסו 9 לא כן הממציא דנל מד חו ומניא אומל מן החדש ילדי מחנניתיו, היא כמו סולח ונוקע עצים עד שיהיו לאוים להוציא מהם כל• למעשהו; ועושה חדשוח זה נעל הלמוד מחלק עניצים שלמים לגולים ודולם נכלל ונשלט למל העני! אשל לפניו. מלאכה כוו מחממה אס נעליה חסן ל1ועלה צדק ונחת לוח להעוקקים נה מעשה ידיהם להתשאל.