Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 24 (1873)
- Issue
- 37 (1873)
- Date
- 1873-01-01
- Page
- Seite 42 (sequence 43)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 54% known words query
- IRI
…/4785731-4788839-6613338--3712-4788882- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
זה אומר "למעדרו" מלשון מעדר ומחרשה, ■חה יאמר של״ל "למרע" .מלשון שכיב מרע, וישמר הדלה בעד ההינה ויבאהרי״ש לפכיהעי״ן וכוי. ע״ש. ובמחילת כס״ה אומר אני כי צללו במעמר,׳ יס התרגום והעלו־ חקפא בעלמא ולא ירדו ‘לסוף כוונתו, ואשר אנכי אחזת לי זה פתרונו. ׳הנה נא ידענו כי דל״ת בארמית כמו זיי״ן בעברית, ולמעדרו פירושו "עזר"— ראה בן שירא ב׳ פ״ז: האמן בה׳ והוא יעזרן, הימן. באלהה והוא נהוא לן עדורא, וכן אזרוע, אדרוע (ע׳ תל״ע בהערתו ע״ז) וזו כוונתהתרמש.״מן דמשדי ילמעדרו״ - מן איש בער אשר לא ידע כי הכל מפי עליון וריש ועושר מידו נתן, ושם בשר זרועו ולעזרת בן חלוף ״חל— עב מאן דתאלי בסברא— עוב ממנו השם שברו על אלהיש ועל ה׳ משליך יהבו; הן האדם כחציר ימולל וחסדו כצי׳ן השדה, והבועח באל שדי יעשה חיל תשועת עולמיםן- ב), רוח איש יכלכל מחלתו (שם י״ח) תרגומו: מחא דגברא הסובר ברהניה, נ״ל שצ״ל: כוהניה (כ׳ תמורת בי) כי השם "כרה" בארמית פירושו מחלה, כמו (שבת כ״א) ובעינפוהי נייחן כל כריתי (במסורת הש״ס הגי׳: כרימי) דמערבא (ועיין בתרגום בן סירא ל״א כ״ה, .ל״ז ל״א׳ ובערוך ע׳ כרה). וכן בתרגום הכוני בל חליתי (משלי כ״ג) אברהיח, צ״ל ,,אכרתית״.— נ)< בית מבר(שס כ״א) תרגום "ביתא ערקא" פירוש בית סגור ונעול כמו טרוקא גלי, (אולי מזי^ קטר, קשר).— ד)׳ וחיך ׳אוכל(איוב י״ב) שם וכן על כל ימם "חך" במקרא, תרגם המתרגם "מוריגיא", אולי על שם המתלעות נגוזו, ט גז גזעו — וי״מכמו מלש, תבואתי תשריש (עמווואורצעלן) וסוא מבני שעורה ש׳ גס', (וכי« בחילוף זה גרגוס: ממשק מליל(צפנית ב׳) משמע מלוסין, שהוא מקור הפעל מסק נמסנייח (אבפפליקקען); אכן נודע שנאמר מוסק רק בזהיס, נמרנוצר בעגניס אודה נמאניס ובשמים.— וי״מ שמסתעף מן "מםך* לשון עקירה, מקוהך וממולנו). כהוראה "עקר" שנעקר ממנו: הפקר ובסלם, (וי א עקר כמו עצר, עצמי מלוה, ועולל רסס. וכן קלי כמו צלי; קלעים. צלעים;-קלחת; צלחת; תרעדון- תרקדון׳ וכדומה».— לכן יתנם עדעס (מיכה ל) כסב בספל הנצאון לר' יו״ע מילהויזן (נדפס ש׳ ליינו) סימן מיד מלשון חכמינו ז״ל .מתון, ממתן*, 'כלומר ימתינו בגולה. ואולי זה עי' הפסוק : גס פי ימנו(ימתינו) בגויה עתה אקבצם יהושע ס).—־וקרא נא דבלי ,הערות קצרות" בפרסי חבצלת שנה ל צי 22 ן, ע ש. ובמ״ע.העת' נפלאתי על אמלס (סיעה מ״ח:) מאי נופת צופים-; ואין ממעולר על לשה׳יכ :(תהליס י״ע». ולמה לנו לדחוק ולומר, י שצפה על גבי נעה, הלא לנגד עינינו ומשלי ה׳» נופת סעופנס גשם ־נל׳ס צוף דבש — וסוא פלא*•' טז״דוהמו״ל.