Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 39

הנס נלאה בעליל שעזרא מדעת עצמו הקן, יכ״ס בפסקי המיס׳ מנחות ס׳ כל חקלבנות זה״ל כשכתב עזרא החולה נקלה א«־"אס 'יאמר מפה למה נקלס אשיג הלא לא מחקתי, ע״כ.— ופליאה על מ0״כ בעהמ״ח צלול ־שחיים מאמל ,,נגינותי ננגן,' שודאי משה לגי«־ אמל תורתי עם נגעת העממים (ע׳ מגילה כיג) ותמס על כל הראשונים למת לא פירשו מ ל,לא סיפליס לאל״י אנקודות כגון קמץ ופתח דאי לאו להלכה למשה מסיני הס מנין־אני יודעים אותן — עכ״ל, ולא ידע דהניקוד ודאי אינני חלמ״מ כעדות ל׳ אלי׳ נחול ־ז״ל. וגס דגליהם בנדרים וקליין וכתגין הלמ״מ אינם המשמעי, דאין'*וכל לומר על מלות מנביאים אחרונים ומכתוביס שהם הלת״מ הלי אמרו פ״א דנ״ב משה כתג ספלו וכוי ישעי' משלי אנשי כנהיג כתבוהו ואלו היו גס הס הלמ״מ א״כ כלס משה כתב או אמל? וגם אמרו נרפ״ק ומגילה שת״א ניתן מסיני! ולדעתי הנ״ל מבואר גס כן מה שאמר משה לאלהים!'במיבל י״א נו״י) ואם ככה 518 (לשון נקבה י עושה לי, וכן נמצא ביחזקאל כ״ח י״ד, כי חוק אחד לעליה הלשון עס ירידתה, סבות שונות וחולדת אחת להן — פעלשיעדענע אולזאכען, גלייכע סאלגען. — אולם לא יקלחה (ויקרא כ׳יא פ׳) הקלי יקלחו כי הסחלפו אותיות אהו״י. — וגם כל מספל יחיד ולבי« לא הקפידו בני קדס קדמתה לכן נמצא למשל בראשית מ״ג כ׳יח וישתחו ותקלי כדין וישתחוו ברביה שמות כ״ח כ״ח מטגעסו וקלי מטבעותיו, ועול כאלה (ולאה בראשית מ״ט י׳יא שמות כיב ד' וכוי ל״ג י״ז, ויקרא כ״גי״ג במדבר י' לי׳ו) qfc לא הפסיקו מראש בין מלה למלה לתה ליו* ביניהן אלא כל המלות היו יחל משולבות אשה אל אחותה, לכן נשאל עוד בכתיבתו הראשונה .בגד", בחסרון האל״ן», (בראשית ל׳ יייא כמו מסעו(בראשית כ׳ וי) מצחי(במדבר י״א י״א) מרשית ן דברים י״א י״נו כי לא תקפידו על כנחום) וקרי ב׳ מלין בא גד: שמות ד׳ 3' מזה קלי מה—זה דבלים ל׳ ג ב׳ אשדת נ מלין, (וכן ישעי׳ ג׳ «וו ■מייכס וקרי מה לכס, חלסנתי לדגל על העגין ההוא, באיזראעליע משנת MjZ למספרם ני׳ •20 במאמרי" אנאמאטילן דע ל העגרעאישען שפלאכע) ובכן הראינו לדעת סבת קלי וכתיב בשורה ) ואם גס לא נכחש שיש באיזה מהם כוונה מיוחדת להורות גס הלכה עליהם נאמ ר **) דעת יהלו״םנזת קשתיעלי להולמה לפי דעתי הצעירה, לכן אשוב הלום למאיר יבא אקרא ואון אעירה', למען יצדק נדברו •וכה נמששע הסקירה. וכבר מלה’ ואחותי במקום אחי אמורה, ואני בתומי מחןיק בדעת 'זאת כחומה נשננה בצורה, כאשר גמני יגמרו אנשים של צורה, שהתורה הכתובה והמסורה כנובעות השלשלת אשה נאחוהה קשורה, מלועה אחד נתנו לישראל שה פזורת, ועלינו־ להאמין באמונה שלמה וגמורה, שתורת משה נשאלה בידינו ערובה בכל ושמורת, כמו שנפנה מן השמים מפי הגבורה, בל• שוס חשרון ויתרון בלי כל שנוי ותמורה. הכל בכתב מיד ה' והכל נאמת ושוס שכל בשפה ברורה, ובכוונה מדויקת ומספר ומפקד מצומצם נפקד אוח הי מן נמרה, ולא חלו בת חלילה ׳7׳ מגיהים לנגוע ולגרוע אן. כחוע השערה, וע:לא הסופר שהיה שופר ומונה כל האותיות שבשורה, וכלכל דבריו נמשפע המשולה במשקל' גמדה ומשילה, לא חדש לבל מדעתו ולא קלקל אס השורה, רק אזן חקר ישמן ושקן מה שהיה והחזיר למשנת המערה, ותזכיר כל הנשכחות אמת מהנה לא נעדרת J — (ראה תמורת ע״ז גי אלפים הלצות ישתכחו בימי אבלו של משה ונוי' בעתגיתין חנא אל!ז ושבע מאות קל׳ן וחמורי! יג״ש' ודקדוקי סופרים, סוכה כ', כשנשתכחה הורת עלה ייייי* יי-יי ׳»' "י״יי.׳ג«-