Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 38

בלי חיים וכל לוח אין בקרבה אתר עד דול אסמן בלי פנוי.תעמוד כי אס הדמה לילד, יגדל ויהי לנעל נעים עם יפה עיניס ועוג מאי ואחלי ימים כי יגדל עוד ויהי לאיש חיל . נחמד נמראהו ובעוג עעעו, לכן לוח אסלת מרחפת על לשון דול המדגל ונם לוח אחלח נשפת דור ישעיחו, ואן- כי לוח ה׳ תמיד סגה גלשונס, בכ״ז הכלל מיסכם שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אמד. — ואולי נבין עפי״ז השנויים בין דגלוח הראשונות להאמרונות זכור ושמור ולא תחמוד ולא תהאוה כי ה׳ דבר לעמו כפי עצם כווית גודל או קוצר המשיג ובלשון אשר שימם בס הדור, ויפה סמלו זכור ושמור בדבור אחד נאמרו כי אין הנדל עצמי 3ץ אמד לשני אלא מגה: הלשון בכל דור ודור (רצוני, נין כעבדים שיצאו מכור הברזל ממצרים ונין סבני חורים שנתגדלו במדבר עג ברכי החופש) הוא יבדיל ביניהם.— וראה נא בתנמומא בשלח י״ח תיקון סופרים אשר;שקנו אנשי כנה" ג,.ויש ביס סתירה מומלעח למיש העיקרים מ״ג פכ״ב בכוונת תיקון סופרים שמשה מעיקרה תיקן הלשון.«0 השי״ת כסופר המתקן הכתב דרך כבוד. ורובין מן מוצא דחז״ל סנ<-, רין צ״נו אפילו אמר.התורה כולה. מן הסמים חוץ וכו' מדקדוק זה ( פייש״י חסמת ויתרות) וכוי, דבר ה׳ בזה, וצא אמרו חוץ מאות זה (כי יש אות שאינו לא חסל ולא יתר אצא נחלך> באות אחל, א״כ אינו נכלל בדקדוקי כי באמת כמה אותיות תקנו אכח״ג■ והדין ניחן ונשמע: אס יוחנן כיג העביר י. דיית המעשר (מ״ש ע״ה מע״ו) כדברי הי״ש והר״מ לפי שלא היו יכולין לומר באותו הזמן ככל מצופך אשר צויסני ואם עזרא מקן לתת מעשר לוי לכהניס לפי שלח לצו הלוייס לעלות עמו לכן קנסיגהו דלא יהגיגן להו (מע״ש שם, ועי יבמות פ"ו. חולין קל״א: ועוד יתר מקונים נסוע: פ״ע מע: הנס מכיש. היי רשאי .להם לתקן אותיות כפי צורך השת;ומ הלש ■ן בזמן מן הזמנים. כי גם אס נאבדה מהם רוח המליצה האלקי ולא ידעו עוד להניע רעיוניהס במשלים נעימים ומליצות נמרצות כאשר הופיעו חזיוני. עליון נימי קדם, אבל משפע הספה והבנתה בידיעת. דקדוקיה סרטיה וכללותיה בודאי ידעו על נכון — כי זה גורל כל לשון, כאשר-חדלו המשוררים בעם אסר התנוססה גס לוח ה׳ להנעים זמירות ולעלות שמים נחועפוס לום שירותיהם, כן יתחילו מדקדק׳ ומחקרי הלשון מלאכתם להחסקות על שרשי מחצב כל אות ואות, כי יבנו בנינים יצרפו המלות חסל או יתר ועל הכלל מולל יעוללו כנסן שארית השפה וסלע כלמה ילקעו. ועם כל מה שדברו גדולי עמנו כגון הכוזרי מ״ב סי׳ ל״ד וראב״ע בראש ספרו "שפה ברורה' (ו פ' בעקדה שער סי) מקדמות לסה״ק ומעלותיה הנשגבות כי הופיע בה אל שדי לאדם הראשון, היא אס כל שפה מובחלה מכל הלשונות, עכ״ז לא מלס על לנס לאמר שהיסה כבל בראשית הויחח שלמה בתכלית השלמות עד שלא תוכל להשתלם עול יוסר, כי בכל ספלי חתניך נראה למכביר אשר מקרה שפתינו חקדוסה כמקרה יתל הלשונות פעם עולה היא למעלת ופעם יולדת בסתר שמדרגה, וכסי־ ערך המשיג וסדר רעיוני המדברים נסכן תרבה עצמה או תקעין מזה, לכן נצדק כסב חלב נעל מהנות כהונה בביר פע״ע שהסופרים תקנו וכהנו ואברהם עודנו עומד, וסלאייממ״ל במדבר ס״ד ואדל״נ פל״ד כך אמי מזלא וכוי, היי שאס יאמר לו אליהו לעת כתבת אגלי מלהא למפרע שהים _.««ומר בתולה ואעפ״כ נמסל הדבל לו ולחכמי הדולות כפי סכמהס וכוי. עכ״ל•