Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 31

31 18) אסתר סן התורה טנק? שנא׳ נ הסתר אסתיר מני כי תשאל ג מאי; בא המנהג מאז סלפנים - להתחפש נימי הפורים ולתת פסוח «ל פנים אף אני אענה: כי באה הנאווה במגלה - לשלוח מתנות לעני ולהחזיק בסתר יד ממה לבן התחפשו וגם האביון פניו לא נלד" לא נכר העטוף ברעב וכלפות לא עפה•־־ אכל אניד לך הפעם פעם יותר נכבד ונעים i לאמת צורה אחת — גלויה. ולה מסרה אין- והשקר משנה פניו מתחפש בלבוש צבעים. בחדר טמא — גם סימן פוזרה מראה לעין 1 — אמנם בן אם דרד עולם עיננו צופיה. נראה ימין השקר רוממה ע1שה תושיה׳ בף דמיה תעשיר כעליה כי ציד בפיה- ובת האמת עזובה ושוממה דחויה ועניה; ובכן כמו בפורים בבה בכל ימות השנה, רק המתחפש וצבוע רצוי לאחיו פניו י.קןיו, והולך נכח1 כר1 כתובו רוחו נאמנה■ אליו יתנכרו ישא ויסבול ופניו ריקם יראו. 17) לא עם הארץ חסיד. פזב להיות לסדן מהיות רנן חסיד. כי הנה כשיבוא אליהו לעתיד, והיה אם יאמר: "חסיד יותר חשובי, הלמדן חיש קל להיות איש חסיד ישוב ואם בה יאמר r למדן מאד נעלה. היוכל החסיד לחיות למדן פין לילה? 18) היצר והעוני. יצר הרע שאל בשלום אחיו בךעוני ויענהו: ״שלום לי׳ שלום׳ אפם בטוני r הן קדם שכנתי עם אהלי אביון ועני י עתה גם בהיכלי עשירים ונגידים שם אני - בי יש מתעשר עושר גדול לםראח*עין׳ וביתו בוקק׳ ובידו בל מאומה אין!״— אף היצר השיב אמריו r גם אני כסוכה, לא עוד כבימים ראשונים רוחי נבוכה. הן עם רשעים בני־עלוה גרתי בראשונה. בעת גם את צנועים ומתקדשים אשלנה׳ כי יש מתראה צדיק הולך כדרך תמים. ובל יצר פזטות לבו רק רע בל הימים — ־**;