Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 30

11׳ הרפותי כחרד נמס, dm מערוריה תראה כמדינת גאליעי^ח׳ בעמותם מלאכתם ככית הבחירה מרח. בחירם רצתה נפעם. כלבו מבע תוחבות . ואלוף עירם אך בחלקות ימא דעו — הן ירזמון דרך ךרמ1תם בראמי תיבות: ״?חיד - כפה' חנףזימחית יעו ■ " 2» אם אץ אני לי שי לי. לי אוהב נאמן אחד מודע ורע- אך לנמקו במו־פי שפתי קצרה; מי הוא זה?’ הלא אנכי י1ך8• אני הוא! ואץ מני אחלצרה. 13) וכילי כליו רעים. מתוקה מנת העולה על עדי* סמכבו.־ אם ידו איננה מצומדת על לבבו. חלום רע לא יהלמחו לבאה עוח. אכן הכילי הון אונר יקבץ און. לבו סוגר וידו כבדה עליו כאבן— לפן מפחד תמיר מנור בטגורו מלוח , נובל! כובד כפך מעל לבך הפיךה. תפתח ידך אז תבאח ולא תירא. מנתך תערב לך ונפמך כל תמוחי 14)רכי טככד עמירים, מלמ קדימות חכמי לב מ?או. מקום. מעלה וזמן כמס נקראו. ימלמתן לעמיר למנח בבית תסלח r מם בצד מזרח ימב למען יורא. T יעמוד "מלימי, ממי!" לפמר יקרא. ולהקפה בממחת תורה יעלה תחלה. 15) קינת הפורנו. אהה לגפמי בי גתפמתי בעון חדור׳ בכסח נטכרתי. וימיטו אותי כבור! —