Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 28

28 3) קינת שפת עבר אנכי עבריה עניה מאד דלותי- ובין שפות חיות ילא נחשבתי, לכן בעיני עשיר חי נקלות׳, מתח אנכי - כי זקנתי ושבתי. אכן אחרי מות עשירים אכבדה׳ הן תוי ונוי בבית מועד שמה, הביטו אל הציון והמצבה עדה- בחרוזים יקראו שמותם עלי אדמה; גם העני אשר בחייו כמת דמה- ימצא בי חפץ למעשה הצדקה¬ : כסות עינים לו מליצה רמה- ולנודד ממקומו אני משענת חזקה. לעצב נולדתי. הה! השבר והשאת- לכן למדתי לשוני לדבר קינה אבל אעורר על נל קבר מת, ואל דל אעורר'חמלה.וחנינה — 4) המתקדשים ומטהרים ג) שני מתחסדים נצו גם רבו, אדות רביהם אשר מארבה רבו- זה אמר r רבך סובא וזולל- וזה אמר: רבן* אויל ■משתולל. ויבא השלישי ויכריע ביניהם, ויאמר: צדקו יחדו גם שניהם. ב) לאה ינל׳ ״הקולא כהג שע״ג הקבל“ נגליוני ״מגיד משנה" צל׳47» Q הא לכם, קזלאיס גנונים, דגל גאה נניאול לננ״ח: אזלינן במדנלא וסזיי! מנהו אוחי דשמעי גדשייהו משמנייהו ונגדי נהלי דמסיוא מסוסייהו אמינא להו איה ל| ננוייכו חלקא לשלמא דאהי, מדא דלי אנומא (כף הילן) וחדא דל• נדפא (כנף,) והי' עהידין ׳שלאל ליחן מליהם אח הדין (נ'נ מיד, ולאה קשל• ״משל ומליצה' 150 'P)• כי חנה חז״ל אמלו קנהדלין ס׳ דני נשיאה אוקמי ד״נא דלא הוה גדיל וכוי ומהיי הקניה לישלע «מעמידן וכוי -מ' הגהוח׳ לימשלמ׳-נכוליס שיא דשוש קלאמאשין) ונש׳ז מיג: הניקאק׳ הוולי(אוחוח לגנים) ד« שלהי גלי«׳ דאג ש י — ונשם זה נוכל לכנוה אה לאשי ה מ v ו ה מהעי נני ׳שלאל אנשי מושם נדולוהם, אפל מלג עמס ימוצו ונדם ע נ ו י ם שושם וכשוחם, והון מתק ולכוש לחם ׳«ולו נלא משש« ונל, עמל — הלונשים נגדי ל נ ן ומששיטים נגדי עני׳ הדעה חלומקים מצלם לקנל שניהם נמנמה, הזלים זהג מכיש ויעשו להם לג — ענל מלנק — ונו ידנקון; הלא עליהם נשא המשל נמליצח ל'נ נ׳ח לאמל : נלכה׳ נעלנוח המ״ם נמישל הגדול והנולא, העולם הזה, ואלא המחקדשים ומנוהלים נחנל הנשמה הלזו שאינם עושקים נחולח ופנוי* •ונ״מ, כי אס נהלכוה אכילה ושהיה כל היום, נלמון הליכס נממאה נשנהם על שיל הנשל ומפעמים נענס נאווזוח שמנוח נעני גניהם. ואשאל אח שלוה הנשן: היש ל׳ מכם מלק ונחלה גם לעוהיג?הלקאךגויחכם שמנחם, ונהה פול לנפשכם לא ««נסם? ומה חחהללו כ׳ עוז לכם ללמך נמוח להקן נשמוה ולהפיק לצון מהי נכח האכילה? — עודני מדנל והנה האחד הל* ם ילן, אשל *אמי כ׳ הוא זה « י ו ח ק יוצא ילך לני פלוני ופלוני, ויש לו א״כ זכוה אנוח וזו כסו לאלקיו ואחד נשא כנף, נחול האדם המעלה, האומל כי כל ממשנושיו זכוה ועחולום וגני לעיוניו ושלעשיו יגניהו עוף על נשי מלו«׳ העולמוח העליונים נכחו ח מוסוס פולשי כנשים עד נש יה ומל המלכנה — ולא המעשה עיקל אלא העמשצה — הלא זה עון פלילי, משוגע איש הלוח והלועה אויל׳, ועהידים הנאים נהיכלם והנואנים כנוי לשמם לתה יין ולשאה עונש על כשלם ואולחם.— חן ׳למזון מלי והמשכילים •נינו, ודעו כי לא על הצדיקים ועל החסידים הילאים חי נאמה והחללים לדגלו נחמים, חטוף מלה׳, חלילה לי מחעוא נלשונ׳; כ״א על הלומים התועים והמתעים הנוכלים האוכלים והשוהים, המגלים ימיהם נתענוגים וצדקה והסי אינם עושים, הממלאים כלשם מעיניה ומשמנים נשל כלים ועהויים ומלעג ימנעו לחב •נש נקודים, המתפללים נעי אסלים י ״הן נא אח העם נשנוייס"! והם נהנים ממלח ונענלה צג ישעו, כי ענודה הקויי עליהם נכסף — ׳שאו! על אנה יכונו ינלי, ונכון להשיג חלפה אל מיקס, כד• שיה׳« שלח! לנס ליקם, אן נחזיק נהולש השלמן עלון, וצדיק נ א מ ו נ ח ו יחיה ישמו נלון- —