Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 27

27 מנחמים מחכמים. <״*״ מו־ח־.) ,,אל תשחת מכתם!“ כתוב בספר תר,לים, כ• ברכה נו ע1«ה םרי תואר הלולים, בפיו חרבות ינוצץ •רוצץ כאי* להכות בוסר השנל יביע יגיע חדדי לבבות. אחרי מומים לבקר כלשון ערומים יוכיח. גאמנים פצעיו. ידקור וארוכה יצמיח. אם י.'שך כדבורה■ כמוה דבש ישביע, והוא כעלוקה תמוץ דם לרפא ולהושיע; לכן »ב מכתם חד אחד מורה כחץ. משבעה מוכיחים מאריכים לשון אין קץ, והבר לבכר התולים כששר מליצה משוחים על לעג לץ יבש כעץ וקוצים כסוחים. 1) משפט חרוץ על המחברים א) אל מליץ ומשודר אמר אלהים גחדון r "כי עשית ספרים בכתובים עלי גיליון ותאכל מפרי עץ הדעת, משל והביון; בזעת אפך תאכל לחם תשבע כזיון, בינך ובין האשה אשית איבת כליון, ארבה עצבונך צירי לדה חבלי הריק ואל הקורא תשוקתך כצמא למים בציון ומבקר ימשל כך יחפש עלילה ושריון, גם מתחסד יחםדך לא תוכל ניקיון והן האמן תמאן. למדי יורך הנסיוןד 2) ומחדרים אימה. למילדות העבריות עשה אלה׳ ם בווים בהחיותן הילדים אשר היו להרנ מטיס ועתה מורים המורים עושים לכו חדרים להכרית בם מארץ החיים את ך.נץךים. ו)) קלי) גל) ה8נהס ״יוה ׳הרון לגמל הל8י1' נ0»ד• ״«סל ומליצה' ps> ח׳א, 1«ני!0 ,לא לחגמ׳ס לחס' 08 0׳' 70