Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 25

-25 - מבאר מים המרים את בטנם מלאו ועתה עץ־־דעת ישליכו בה וימחקו המים. מאסו בך כי 8ת את הדעת מאסת ובינת'אדם בעיניך בחשבה כאין עלי סבלות אחותך כאם נאמנה חסת ובניה תשמרי כאישון בת עין. בושו כי בחכמה אשת נעוריהם בנדוא) : ואשה אחרי בלותה הביאו באהליהם י) בושו בי עלמה טובת שכל לגרשה זדו נ) ואל אשה סית טעם נתנו חיליהם ל) מכל עץ הגן אשר כל אוכליו יאשמו ה) אמרת "אכול תאכלו איש איש כחפצהר׳ אך מפרי העץ אשר כל אובליו יחכמו תאמרי "השמרו לכם מגגוע בקצהו". השמרו לכם אמרת אל תפקחו עיניכם ואל עץ הדעת לא תקרבו פן תמותו אל ישיא אתכם יפיו כי רעה נגד פניכם ומפניו כמפני חרב היונה תנוסו. כאלה וכאלה כל היום תשקרי לאנשים אשר לכתם משכל צפונה אך לאנשי הדעת עיניהם לא תנקרי כי אלה לא יחפצו בי אם בתבונה. "כי אם בתבונה׳ כי אם בתבונה" רבים יריעו, ואת אלה׳ אבותם יסיעו. ולעמתם יקראו אחרים "כי אם באמונה" ואת הישן מפני חדש לא יוציאו. - ויהי כאשר גברה יד המלחמה וכנבורי־־בח מאנו לענות איש מפני רעהו והנה פתאום נשמע קול ברמה, אלהים ממעון קדשו נתן אמיהו: א) השכל או החכמה יגדלו עש האיש מנעוריו, ג) ס אעונה, כי •יא ממנוח יוי ולול, ג) הסכמה ב׳ נהל •וס אסיש סיפוח ולהן מעמוד לעולס ננעול׳ס• ד) האמונה אין לה ««8, כי המאמין לא ישאל עעס, ה) האשה סוא מיה הלי דעח, ולא ידע ואש•