Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 23

־ 28 אךאה-:חךו שחתן דךכמ1 שב דלה אראה-:שרים נכחדים, ותקרתם א^דת! אדאה-ביוגךם?שליו, מפשעמו?לדחפיו, אראה—חנפים.יצלחו,חיליom; ינברו,' 'אראה עריצים-ב?דם נתנה הארץ; אךאה-אבות נאלחים,"בדמעות מיניהם בלו. אראה-בניהם ישומיים,?י מאו־צותם נליו- ובאין‘ מרפא, והה,?שברו בבוא הגןרץ! אהה! בתבל יוצרי ל^ה שלחני, האצל מלי מהודו, בן־אלהים קראני, 'למשול בעוף השמים ובחיתו:ער v הלא טוב ממני הרמש. לא יבין מקרהו, טוב ממני החציר, אשר בן -.לילהה§הו, טוב ממני המוץ, :הרסהו סער!! הלמען ראות עמל, אור עולם ראיתי v דבבי ומספד חבלי,יען בהוילדי בביתי? י ומדוע לאימךחם הובלתי לקבר? ח» אנוש בלמי־׳ מחלה בלי ארובה: אשרי לא יבין, חייהיו שלוה-ימותו-מנוחה והדעת — אך ס?אוב יוסיף לנבר! י הה! מה — פשעתי. מרם גוננתי ברחם, ומה-חטאתי, בי?צו־תני.ותשיתניישכה;עלם'מעין בל.' 8'תה נותן חיים והקטן עוד בעיניך, חיותי חיי הבל. בי'תשים עלי משמרי, תענני בבבל. יובלי דושך תרדפני'תחת השמים?! או רמה הדרתך. מהביט לשוכני?ת׳ חמר. ונבזה:צורי'בעיניך, מגזור' עליו יאמר, ורק מקרה?קרני פה׳ בעמק היבקא? - ואיך לא איפון׳ אים :ש בורא רום ותחת? ל^ אאמין. כי אך!רית אנוש — שהה? כי תכרת תקוה ותושיה נדחה??- T ו1ז י * t T ■ T האחפוץ בצדק׳ אם נ?ר הרשע v דזאכןו ל:ש'ע7 אם ע£ים הפשע? האבוז ע^ר- אם אפס האשד?- .