Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 22

23 ותטף השנה לעידו המרקחת׳ ערי דלוס וכל מקד׳ השפים אשר יבריאו ויאריכו החיים וישן האדם על עפר נחת. ומראות שעשעות תמונות יקרות שונות נהגו החלומות על פני ים דמיונות לפני נסש דרגע נרדם על מפתו. ותתעלם באהבים כבימי בכורים טרם טעמה עוד מכוס תמרורים עודנו יחף מכל חלאת חטאתו. — את כל ברכות אדמה ראה בתרדמה כל מופתי הבריאה תמיסה ושלטה חכמת כל חרש וחושב ועתידותיהם יתרון עבודה על עצלות ודמיה תענוגות אדם שוקד כל היום לתושיה אשר כל האוכלים מיגיע כפיהם; וישמח לבו עלי חסודות התבל ויצחק בנפשו על רעיוני הבל אשר עברוהו עודו נואש לבלי תוחלת: ויושט ידו לחבק את היצורים אשר קרא שמות בימי הנעורים r וייקץ אדם — ויהי נפש חיה משכלת! אז החל אדם להתנחם מעצבונו בי מלאה צבאו כי נרצה עונו לאלהים דומיה נפשו עד לכלי אובד ישמח במלאכתו וימלא פיו תרועה יקוד. ייחל ישאב ממעיני הישועה גם יחיה שאנן■ מתוקה שנת העובד. .?von Mosrs Schwär הנודד ליאוס־. הר״ מה פן*י!?כי גרי,׳ - ואכל? ומה לחי, כי אנחליעלי תבל- כי אנוע ואנח־ כצפ1ר ג1דןת?!! אךאה-חמכח־דיב מכלים יו^בי חלד, v צ יי 1 •I TT *״ * * •* V T