Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 91

מיי. מם צי ע״א ועמיה עולותיך הבשר והדס וכהיב אה הכל הא כיצד וכוי.מנחות ת״נ ע״א כ״א למם על הכנמים וכ״א בהיפוך כשמקל הכחוב ואיני יודע וכוי- מס P״1 ע״א רשב״א אומר כא״א משת ימים תאכלו מצות וכוי מם ת״מ ע״א כתיב עד יום הביאכם וכתיב עד עצם היום ה>ה הא כיצד וכוי. שם ע״א ר׳ בנימין אומר כא״א וקצרתם וגו׳ הא כיצד וכוי. שם פ״ד ע״ב כתיב לך יהיה וכתיב כל נוהור בביתך הא כיצד וכוי. תמורה י״ב ע״ב ונתן עליו אלמא אפר ברישא הא כיצד וכוי. מם י״ד ע״ב כא״א כחוג לך וגו׳ וכא״א בי ע״פ הדברים וכוי. ערכין ספ״ז רי״א כא״א תקדיס וכא״א אל מקדימ וכוי. כא״א יום תרועת וכא״א וכדון מרועה וכוי בילקוט דן> ר״ג ע׳ד [הוא ש״ש גרייה כ״נו ע״ב] ובתים ל״ו ע״א כא״א לא תותירו ממנו עד בקר וכא״א לא יניח וגו׳ ואינו מתירה כלל. ערובין י״ד ע״ג והא כתיב שלשת אלפים בת יכיל ולא רמי הש״ת «לשון כתיב וכתיב כדרכו. ירש״י ר״ע ויקרא מייתו לה יקרב מלמד שבופין אותו יכול גע״כ ת״ל לרצונו וכי' והם ב' מלות רצופית [ברייתא הוא ברייה וי. ובת״כ ויקרא פ״ג] ויש בכמה דברים השתנות מ״ש גפמוק־ם שמואל ומלכים «מ״ש בדברי הימים ו־)צתם הרגיש, רז״ל וקצתם הי־ד׳ק ושאר מפרשים. הנה לפניך קורא אלה הדוגמאות המעטות. המפר כלו יש נו כחמש מאות ערכים בלם אהובים וכלם ברורים. בו מדבר בחכמה על כל הדבורים התוכניים שרגילים בעלי הגמרא להשתמש בהם, ומעמיק עיונו על כללי המשניות והגרייתות והתלמוד, ומרחיב דבורו על היסודות הראשיים בש״מ. המחבר אהב את הדרך הקצרה כמו שאנו מאים נשאר חנוריו, וכן ממך הרנה פעמים בציוניו על זכרונו ועל כן הוא הכרחי להעיר לפעמים על קתומותיו פעם לפרש ופעם לתקן וכן עשיתי. וברצות השם אוציא זה המפר לאור. ואקוה כי דורשי התורה ירצו מלאכתי ויקבלו בנפש מפצה את מנחתי הטהורה, דברי המעתיק. (המשך) .Von A. Schreier בריאת הש^־־ו. .לכן $בךה התפוקה על תבונתו "בעןריו עליולכאבוו־בתה תאזותיר .ועתה ממננן? איותו'גרשת׳ «5nvp אייתו בידי לא יוכל קום“ .תחתיעו^ק הזיסן עד לבלי רום" ואת סכת מכהו עוד לא דובבות "דינה אנכי $נןעתי מף עויחד "ואתבונן צ;או ואת מרת רוחו־ •מצאתיו קנה בסללם בחטאתו׳ ,לכן אלי הפן עליו רחמיך ,להיו נא אנחותיו קמות לפניף, .קרב ת^ועתף - יוחמר ךזעתיו“