Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 90

- 90 - ועשת לישעיה [בימות «״ע:] לגל הנוגעים לדיכא מעטים תם. ג״כ קצתם בלשון ימי כמן הלי. משי שבת כ"! ע״ג רבל רמי כתיב הכנף מין ככף וכתיב צמר ופשתים הרי זה שתייה מוחלשת והכריעו נו חכמים בלי פשוק שלישי וזה כגד מ״ש בק״ל. יבמות כ״ג ע״ב רגל רמי כתיב ערות בת בנך וגו' הל בת בנה וכוי שיי וכתיב וכוי. סנהדרין ל״ב ע״ב ר״ל רמי כתיב בצדק תשפונו עמיתך וכתיב צדק צדק חרדון». שם ל״ד ע״ב רבל רמי כתיב ישפטו לת העם בכל עת וכוי חולין ע״ל ע״ב ר' לפוטריקי ימי כתיב והיה מבעת מים סהת למו הל לילה חזי וכוי זבחים סייע י״ד ר״א רמי קראי להדדי כתיב וילמר בגיתו! וכוי כלן בחולין כלן בקדשים. יבמות נ״ה ע״א רבל ימי כתיב ערירים יהיו וכתיב ערירים ■מותו. ע״ז נ״ב ע״ל שמולל רמי כתיב לל תחמוד בס!■» וזהב עליהם וכתיב ולקהת לך ופירושו כמו ומללת את שם ללהיך ודוק *). קיי׳ושי,־ נ״ט ע ב כתיב כי יתן וקי־ינן כי יומן וכוי פקחים נ״ט ע״ב רב הונא רמי כתיב לא ילין חלב חגי זכו’. —וקצתם לא נאמרו נש״ס בדרך קישי' אהדדי רק בדרך ילפיתא כגוןה״ל: ברכות ט' ע״ל ברייתא הוציאך ה׳ ללתיך לילה וכי בלילה יצאו והיי גייס יצלו שנאמר ממחרת הפקח וכוי. וגשפרי [בהעלתך פי' פ״ד] כא״ל קומה ה' וכאייל שיבה ה כיצד יתקיימו שני מקיילות הללו וכוי ובאמת לין כלן סתירת רק כעין הקדמה לדרוש. ובמכילתא משפטים מורגל לשון זה כ״ל אומר וכוי כילד יתקיימו ב׳ כתובים וכוי לן> כי לל סתרי לל רק בא ל רשם לחי כי לל נז ר זה מ״ש באידך בנושא אחד עיי ילקוט דף צ״ו ע״ב. ונכה״ג רי״ש קידושין קשיין קראי להדדי והוא רק דקיוק לשון ועי״ש בתיס', ע״ע גת״כ פ' תזריע פי״ד מייל ומציבו בהפך נראית בפרשה למת סתירה ולל הקשו רז״ל והוא מ״ש לפק כי לל יהיה בך אניון ישם נאמר כי לל יחדל אביון **). מנן שלשים שנה וכתיב מבן כ״ה שנה לחייל ***) שנן כ״ה שנה בל ללמוד ולומד ה' שנה ובן ל' בל לשרת וצ״ע מאד ל״כ מנין הלוים והבכורים דקדם בפי במדבר ושם נאמר מבן ל׳ ה״ל למימר מבן כ״ת? וע״ק מי שהיה בעת הצווי הראשונה בן ל' לל היה צריך ללמוד? וע״ק וכי ה' שנים למר הקמת המשכן לל שרתו הלוים? וע״ק מי למד הכהנים עבודתן דתקיפי טעי. — קצתם בלשון כתוב למד לומר וכוי או בלשון אמר: ביצה רפ״ב כל״ל עצרת לה' ללהיך וכאייל עצרת לה'. כתובות ק״ו ע״ב גבי כלי שרת ממה נעשין ל״ה קשיין קראי אהדדי וע״ש משנה שוטה פ״ת ל״א לומר אלף למה שכנר נאמר אלפים למה וכוי. נדה נ״ו ע״ל בהם משמע בכלן ומהם משמע במקצתן תא כיצד וכוי באן בלח כאן ביבש וצ״ע ד3ת״כ שמיני יליף מכאן מקצתו שהוא ככולו דשיעוישרן בם עדשה כתמלת ברייתו עי״ש דף ע״ה ע״ד ****) ע״ז כייל ע״ב כל״ל ותראו לת שיקוציהם וגזי. חולין כ״ד ע״א כאיל מבן ב״ה *) כונחי שנאמח אין נזה סחירה שאם אמרה חורה לא חחמוד נשף וזהב עליהם — ולקחה לך א ן הנוגה לעולם, אלא לקחס לן, אמנם מלח, ,׳לא* נמש־ גס אל ולקחת לך כלומר לא חחמוד ולא חקה, ולזה מגיא ראיה משחוק ולא תשנעו נשמי לשקר וחללה אח שם אלחין שג״נ מלת "לא" גמשן אל וחללח כלומר לא חשנעו ולא חמלל פי למען לא תחלל כי על ידי השביעה לשקר תמלל אח שם אלה׳ן. **) כנר הוקשה ק נשפי׳ פ' ראה פישקא קי"7. ***) עי' שפרי פ' נהעלוחך פי' ש״נ ותו.'ין (כד.) ****) תימה על הרג שלא דנרי החוקי נמקומו דיה אי נהם ועיי נח" כ שמיני פ׳ז ומה שכחננו שם נחנורנו משיח החלמוד אוח בי.