Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 89

- 89 — יעני כתובים המכחישים זא״ז עד שיבוא ובו' צ״ע מלת וכן. וממהר!* מפישים (תשב״ץ שיי רי״ו) כמו ו כ א ן ור״ל כי י' ישמעאל דרש י״ג מדות על יתיד ויקרא אל משה שהוא תחלת הת״ב השייך לע:ין דבור ה' מתר סיני. ופי' המדה פי' הראב״ד שר״ל שדתן לדרוש עד שיבא תכתוב השלישי והרב בעל ק״א השיג על!ה מדקדוקים חלשים ופי' בהפך שר״ל שאי אתה רשאי לדרוש רק הב־.ונ הגי יכריע ולכן לא מכאו בכלל י״ג מדות וכתב שמה שדרז״ל לתרץ בכמה שתיית הפשוקים הוא מת מאיד הכחשה ושמירה גמורה רק אפשר להכריע ולמין וכוי והעתיקו בשל״ה ושבחו גם השכים עמו וכבר השגתי עליי בקוכנורכין באריכות מכמה פנים כי ודאי אם אין מקום להכריע ולתרץ אין צריך נהזהר שלא יכריעו חכמים מדעתם ומ״ש שמה שארזי׳ל להכרע פשוק אומר תקדים ופשוק אומר אל תקדיש שאין בו שמירה גמורה לפי שיש כמה מיני הקדם, והוא הכרעת ר!ל, א״כ בכל מילי אחר הכרעת רז״ל ודאי מעתה אין שמירה כי יתרצו ע״ע מלוק בחינה ודמיון ולפי פשועו ערם שנבוא לתרץ אין שמירה גדולה מזו חיוב ישל־לה הן ולאו. ומה ששנה שם בת״כ שני פשוקים המכחישים וירד ה׳ על הל שיני ומ״ם כי מן השמים דברתי עמכם כתב שזהו שמירה גמורה אמרי שאם היא גשמים אינו באין וכוי לכן אין לנו ישות לדרוש עד שיבא וכוי ונהפוך הוא לשת לה חלושה היא ולא נקע לה רק למשל כי מלא כל הארץ כנידו, אן> כי גשמים ממעל כמ״ש הלא את השמים ואת הארץ אני מלא. ובמו ש־שד הפי־ע אנה לא אמצאך. והרג עצמו הרגיש בו לקמן נפישקא ד׳ דלייו ע״ב רק כיב שהשמירה על מקום שממנו נשמע הקול. ובקלות נבין מילשת שברה זו מלעשות על זה הכחשת מותלעת בלי צד הכרעה מחז״ל שהרי לא נז ־ר קול גבי וירד ה׳ על הר שיני וי״ל עדיין שהקול נשמע משמים כי התמים כקאו אד גם הקול נשמע מן השמים ומן הארץ ומארבע רוחות וילפותא דרז״ל בבהכרעת ב' כתובים הנזכי־ים אינו מבואר בקרא, כי מ״ש מלמד שתרכין הקב״ה שמיס וכוי לא נזכר בפי', גם לש״י פ' יתרו לא זכר כ יל פסיק המכריע רק הדרש עיי ילקוע פ' נשא, לא מבעי לגי׳ היאג״ד שפקוק המכריע הוא כי מן השמים דברתי עמכם שגם לא נזכר ארץ, וצ״ל ההכרעה ממ״ש אתם ראיתם וכמ״ש בק״א וא״כ הדברים חוזרים לדרש חכמים אלא אפילו לגי' הר״ם שפשוק המכריע הוא מן השמים השמיעך את קולו ונוי כבודו בשמים ואשו וגבורתו על הארץ הלא זה לא נזכר בפסוק לא מלת כבודו ולא מלות אשו וגבורתו רק שכך דרז״ל נמלא גם פסוק זה נדרש — כשני דברים סותרים זא״ז ־ - ממז״ל. וכ״ש למה שהביא שם ק״א גי' ד״א מלמד שהרכין (ובילקוע ל״ה ס״ל כך ופליג על ר״ל ישמעאל). א״כ ש" מ אפילו במקומן שיש ראיה מפקוק המכריע ליתן גם לכו לדרוש לא במ״ש בק״א. ועוד לדעת בעלי ק״א מאי קמ״ל ר' ישמעאל כי אין לנו כתובים סותרים שפקוק שלישי מכריע זולת זה (ודרז״ל שזכר רש״י סוף ס׳ נשא וגם שם אין סתירה כלל גם ההכרעה אינה מבוארת בפסוק רק רז״ל דרשוהו כך שהרי נאמר מאהל ולא באהל נמצא שעדיין צ״ע ועיי ילקונו שם) רק כלם הרגישו בהם רז״ל בהלכות ויותר ויותר בהגדות ותרצו כעי דעתם והס יותר ממאה קצתם סתירות חזקות ונמרצות וקצתם חלשות מאוד. ונ״ל כי עיקר מדה זו היא נמלי דאגדה ולאסבורי קרא וכמו דאייתי למשל כ״א אומר מן השמים וגו׳ והם מרובים מאד ולא חפצתי להעתיקן בי יש גזה משוס בלוי זמן אף בי יש לחדש בהם סובא. קצתם נאמרו בלשון רני פלוני רמי וקצתם בלשונות אחרים עיי שפרי נשא בילקונו דף רי״ג ע״ב ושאלת