Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 85

- 85 - .MUMM von 3. H. Weiß העתק מספר מר קשישא. אהרב מאון רבי יאיר חיים בכרך ז׳א בעא mW ותשובות חוות יאיר. זה התפר מר קשישא ישנו נכתוב יד -נביה המדרש הגדול נעירנו. וכני פיתם הרב הגדול רני אהרן יעללינעק נ״י מה תינו של הכ״י זה וניחוד מה מהות התפר ״מי קשישא״ ואלה דנרי, הרב הנזכר נמכתב עתי נית המדרש אשר יצא לאור על ידי פה ווינא. וז״ל שם נמסנרת ג׳ צד 88 : הכ״י נחלק לג׳ מלקים האחד כולל תפר יאיר נתיב נו רשומים תימני רוב כתני קדש של רחי״נ, הב׳ נקרא מר ק ש י ש א על תדר א׳ב והוא כעין תפר יד מלאכי תפר יקר מאד, והגי יכונה נשם מ נו ת אהרן השגית כבל שפר מנוה אהרן והקדמת התפר השלישי נדפת בת׳ בכורים (תרכ״ה) עכ״ל ובאותו מקום ובאותו פיק כתב ידידי הרב הנזכר כי הוא מקיה שעל ידי יצא לאור זה התפר ער קש־שא. ואנכי באתי בפעם ההיא למלאות אמריו ונשיתי קבל עם כי בקרב ימים אחל נהדפתתו, ואמנם עד היום לא מלאתי את דברי ועל כן אני רואת חוגת לעצמי לתת דין וחשבון על אשי לא שמרתי מוצא שפמי עד היום. הנה דע לך קורא יקר כי זה התפר כתוב מאת המחבר בכתיבת ידו ממש. הכת3 הוא דק מאד. השפר לא נכתב נפעם אמת ובתדל אמד. אמנם בעצם וראשונה כתב שורש הערכים באמצע העמודים והשאיר גליונות רחבות בכל איבע הצדייס והושין» מזמן לזמן ראיות וענפים וציונים והערות ולנתין» התנור יש בו תיתפת ערכים. אבל כלס נתנו מ־ועה אחד ואב אחד לכלם כאשי נראה מנויי מצירת הכתב .ומתוכן העניניס, כן נמלאו הנליונית מעת אל פה עד שהיה הכתוב נגליונות מרובה על העומד בפנים. והלא יבין כל משכיל כמה קשה ההעתקה מב״י כזה, וכמה זמן וכמה ערמות דגיעית אשי מלאכה כזאת דורשת. ולימד כל זמני לפעולה כבדה כזאת אי אפשר כי אז מהי תרפינה הידים מריב העבודה. ומלבד זה נאשר אין זמני היום בידי בהיותו מוקדש מצד האחד לתלמוד תורה ברבים ומצד השני הנח שאול רוב זמני זה לקדור חבורי הגדול נקודות התורה שבעל פה . ועל כן לא נשארו לי למלאכה הזאת רק עתות הפנאי והן מעטות מאד. והנה עתה אמרי אשר העתקתי רוב הערבים אמרתי להציע פה דוגמאות לעיני בני עמי אוהבי התורה ושומריה ואקוה כי ימצאו הדברים מן בעיני סכמי התורה ותנרכני נפשי בגללם. מר קיטייטא, אין מקרא יוצא מידי סשוטו. נמ' שגת ת״ג ע״א ישם אמר רב כתנא כד הוינא בר תמניא עשי שנין יכו' ולא הוי ידענא דאין מקרא וכד' עד השתא. ומשמע דברור הוא דהבי קי״ל והכי מוכח גם ביבמות פ״ב כ״ד ע״א אמר רבא אע״ג דנכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו הכא אתיא ג״ש ומפקא מפשנויה לגמרי גבי יקום על שם אחיו. משמע דוקא עיי ג״ש שקבלה מרבו. וגם בזה צ״ע מגמ' כתובות פ״ג ל״ח ע״נ מתמה הש״ת וכי אתיא ג״ש ומפקא משפטיה לגמרי. ועי׳ מיש תות׳ יויט בזה יבמות שם פ״ב מ״ח. לכן צ״ע דנמת׳ שבת קי״ל כחכמים דת״ל אינם אלא לגנאי, וע״כ דת״ל דקרא דמגור מרבך וגו׳ והיא הודך והדרך בדית כתיב ומפקא מידי פשטיה לגמריה. וי׳ל דסכמים תיל דאין פי׳ הודן והדרך ענין