Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 65

65 אברהם׳ אברהם! איך הפליז «שמים ארצה, הילל גן שמר! איך תשנלת בדיי' ימיך, נמגחר שהומיך כשגר הגל יוצרים, המוח לא יחמול. נפן אדרת, איך לחזו והניחי שלומויזיך. ויתנותסו גנוינו חוצויז, והיו למרמס רגלים. ולמשריגיס. ת»לאיס עהבים מתוקים לחיך האוכל, העושים ניון מצולה דאין ממלה. מגל הירח! איך אספת נגהך, נרק יפעתך, והחשך כתה פני מגל בצעיף אלמנה; אני״ג (p לקרא שמו נהליטעראטור העגרית ול״ת של אנרהם גן יעקג נרעההער הוא) נחמד ונעים! איכה? איה איפוא נחבאת? )ה שלם לגלים הוציאה תארן צמחה, היד וכרכום מור ואהלים, שושנים וחגצלה, אשר נהנו ליח החוח לאן> כל עיני; לק על מלמיך, ערוגתיך, עלו כלה קון ודרדר, כסו פניהם מלולים; גם מאז נמנית נין ’ושני חושך אסירי נחל, שלש פעמים הגיע עח ה1«יר, וקול צפרים הומני זמירות נשמע נארצינו; רק אמת נאלמת דומיה, ולא מפרוע על פי ננלך את שירי תפארתך, העלנים לאוזן שומע; אף לא תשמיע את הוד קולך על מיתרי כהולך מחין המליצה, וסוג ערך לשון תזהג, כאשל תרגלת מהעורך, ומי יודע אם לא לצמיתות ממשה? צל לי עליך אחי אגרתם! בנכי אמלל, על לגני אמופף, פני נהפכו לירקון, יד* על מתני, כיולדה אזעק, ציליס אמזוני, אספדה יאילילה כתנים וגנות יענה. על שנרך הגדול כיס ועל מכותיך האנושה גלי פשע, אפס מלחם, מם מהסם, ספו המו עוזרים ותומכים, כלו, חדלו ממנשיס ולופאים נעצנותיך. — אהה ליום שואה ומשואה, לנעותי יה, לחצי שדי, לגלתוח צלמות, אשל כמומם השתרגו עלו על צואלך, שפכו לאין מללתך, ופלחו את כבדך; יראיש מגן ירון על מדי קטל נעת ילמום נעד אלן מולדתו, ככה משו מהלו, ידי י', מלאכי ענרה וזעם, לאחוז נעלפך החלש והנדכה, לפצפצך פרן על פני פרן, שיד על שוד, הוה על הוה, ואין מעלה לך ארוכה לרפאות פצעי לגגך, אין מצמיח ישועה, אין מנתק מוסלותיך. הה ■ מי יתן עיני מקור דמעה, וראשי פלגי מים, יאנכת מאין הפוגות על השיל משדי גא לך, על לא חמס עשית ומי יתן ויהיה יישפל אגלי דמעות׳ פנינים ואגני שהם,בי עתה אעדם עטרת תפארת על ראשי, וענקים לגלגרותי. ולו יהפכו אנחות׳ וזעקות• לקול כטל ועגג, אזי עלי אגרות ההצלחה אלום נפשי למגר לך ממגרת מסירים שונים הנוגעים מאיש ידוע שנדון לוח ואעגם לקשה יומך כאשל לך יאמת הוי אברהם! והוי חכמתך! מי הגיד זאת מראש אשל פתאום יהיו מכוחך, וכי תצא רשע נהשפנוך לאסור ידך נכנלים, ורגליך נאזקים, ממי האמין לשמועתיט אשר יוציאו עליך השופטים משפט מר להסגירך אל נית תאסור ויפשיטו מעליך מחלצות, להלבישך נגדי צואים גלות יייטולאות, ותחת מגולה נקעה, אף אין מגיד, אף אין משמיע. אף בהיותך ילד קנון, עת הונעה זעלשך, לא ל׳שר לך מפי אומנתך אשר בחצי ימיך תושם יייעקה במתני ך, ורגליך לנמשמים תוגשנה. מי מלל זאת לאברהם נימי חלפו, אשר יפול נמהמולת גל יקום, ובי תשטפהו שגולת תזמן נאין מנוס ומפלט ממנה, וכי יכון נידו יום משך, יום פחד ורוגז, יום נתלה ורעדה, ואין איש אשר ימשהו ממים הזדונים, משטף אף די, «אכזריות חמת אלתים, אשר הטבע נהם ועניו ראשו, והגיעו עד נעשו. על זאת יתפלא כל נבון וישתומם בל חכם לג על אשל הסכלה עשת לתלים פעמיך למשואות , לנפול ברשת זו טמנו אוכלי לסמך לרגליך, וכזרזיל מתנים וגני רשף רצת אל פח ׳וקשים להלבד נמנל הצפון לך jH73מידי אנשי דמים ומרמה, גני גלי שם, ליקים ופוחזים, כלבים עזי נפש, אסר (30׳