Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 64

64 - יב$דוף ויעטרו!? אל?נזיז• ^פת סלבית וצפירת ועפארח. פצעינו אם'זעצמו לרקי״ע. צלולים יהיו במצולות ת'שיק;ע, בסוף כל העמים׳ ולנו תבקיע׳ .יסודות יהרסו בצורי דימעטירה. צפוני הרחק מלבבי האמלל׳ ואז!שימה לבי ונפשי תתהל^, שבחה אגיד ובתם לב אתפלל תהלה אזכיר בקדשה ובטהרה. קריאתי.קבל והבן המיוני,'מהרה’תצמיח’ישועת’פדיוני,' T״T בגידתי בפר והסר שגיוני, בקול גדול יבא' מבשר הקשרה. רהבים הכניע לשון זרים פלג׳ -) הררי״בשיךה מלכים' זבה תשלג, טרופים תושי״ע ושד _עלזעז הבלגי שאון זקמיף.יעלה גא לזכירה, שבועת האבות הקיים לעניה׳ .עקדת.יצחק שור'בהר המדיה, רחליןז תפזיה!תוציא לדויד" בר1ץד גת'תדרקד בשעיר ובצרה. תמיוןד לבי ובתפלת׳ הואל׳ שרידים רחם י והיה עמנו אל','ז צרוף ניבי עם'בל תפלת לשראל׳ מלוכה דישייבה למרבה המשרה. חרמני היום לצדיק מנעוריו, והכו ממתקים ואין חטא במגוריו׳ תפלתו זכה ונזהר ברבדיו. לזקן איש שיבה והונה' בתודה. ז הרחם עלי ושמע חרפת חורפי, ראה עניי וחלצני מטרפי, גדלי חסד יהיו לרצון אבוי פי והגיון לבי ובנה בית הבהירה. זעקת שבר. יעיל אף ילליח «ל בקול גובים, היי׳ה «ו״ה יהושע ווידמאן׳ כבל אח מולנו, המליץ החבואל זך העשחומת, דוגל לחות מו״ה אביהם ברעננער׳ עוז נחל נאה נפשו נעיל מעיין, נאחז נקנך מרעים. — "אנשי בינה! הרעיפו דמעות כזרם מים, ־ י ״ ־ י , ־ ■ י י <־•“'. י "בעפר התפלשו! ונאקתכם תעלה שטים, “ךאשיכם ניזו, זקרחתבם בנשר הרחיבו, “הילילו ומפדו מקננים! נפש ולב תכאיבו, ־ <• ו ׳ <- V« ... מנהמת לבבכם תשאגו, ומר תבכיון, "בכבלי דין נאסר אברהם, מעינם יהטיוז, - - י - ־. י V1 v ״ ׳ ז T ז ״ ״^ t v v V י "ראש ולענה השקוהו, .עם חמת תנינים, “על חמם מיעים׳ זה איש אמונים; "גרו נדעזד, ומי יודע אם עוד יהל איוריו ■*' ־ ,• < י 1 . י ־ ״נפלאה מבתו. ואין אייש .יגהר, מזריו. '.על י1ט1 נשמו שיוחרי המדע והבינה, ״רתת וחלחלה יאחזון ואזניהם תצלינה. — V V ו ־ ז r t י ז 1 t•• ן r v ב) לשירוש רש״י (ירמיה י״ז ג') הררי בשדה: ירושל׳ם היושגת גאלן המישור. והיה א׳כ נוכח המשירר: בירושל-ס חג׳ה אור מלעח ונה, גאמר על ירושלייר.