Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 23 (1869)
- Issue
- 36 (1869)
- Date
- 1869-01-01
- Page
- Seite 56 (sequence 59)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 76% known words query
- IRI
…/4785731-4788737-6613336--3625-4788796- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
כ״ד ס״ק, ואן> כי לא אוכל לאמר נב־רור כי גם בכתובים כן הוא, בכל זאת ימח לי כי גם המה עפ״י לו״הק נכתבו ונל״ס גם עלימו לוח אלהיס מלחמת וגם בתם פנינים עמוקים, וקלי וכתיב אשל נמלאו גם נמו גם הם על עפל ונסן נוסדו. שנית העלית ממקיל בינמך כי מזמור תתלה לדוד חבל משולל חי אחלי דוד ודגלי מז״ל בפסיקתא זועאכי מזמור שיל חנוכת מלדכיואסתל אמלוהו, היו לך לפינים, לא ידעתי איך תוציא משפע מעוקל כזה לשים תהלה נתתלה לדוד? הגע ימין ולאה דבלי ל״מ פסחים קי״ז א׳ כלו תפלות דוד אל תקלי כלו אלא כלו כי כל ספר תתלים דוד המלך אמרו, ואף כי אמרי זה אמרו: הלל זה מי אמלו? לא״א משה וישראל, לי״א יהושע, ר״א תמודעי א' דבורה וברק, ר״א ב״ע אומר חזקיה רע״א חנניה משאל ועזריה, ר״י הגלילי אומר מרדכי ואסתר, הלא ידמה הרואה כי חולקים על ר״מ כי לא כל השפר דוד אמלו; אך כאשל אדמה אין שום פלוגת א ביניהם, כי הלא כה דגלי סז״ל ב״ב י״ד: דוד אמר תהליס ע״י י' זקנים אדם מלבי צדק אברהם משת תימן ידותון אסף וגי בני קלח ופילש״י כתב דבלים שאמרו יי זקנים, ויש שהיו בימיו ויש שלא היו, והנה למראה עיניה נלאה כי דוד כתב גס' תהלים שלו מזמורי אדם אשל היו מקובלים איש מפי איש, ולא זר מעשהו, כי כמו שאנו עושים פה היום געת צלה או לחולה מושכב על ערש דוי לבחור מזמורי תהלים לשפוך שיח, כן גם בימים קדמונים בחלו במזמורים המקובלים למו מדור דור,עדי אשל קם דוד הוקם על על כס ירושלים וכתבם במרע תהלותיו למען העמידם לדור נולד ואחרון על עפר יקום, ולכן כנים דבריהם ז״ל בפסחים ק״ז : הלל זה מי אמרו? לא״א משה וישראל רי״א יהושע וכוי כי לא זו דעת ל״י לחלוק על ר״ג כי יהושע היה המחבר הלל וכן כלם, אך זאת דעתם כי אף אלו כאשל גאלם ד' מיד צל אמרו לפניו הלל והודיה, עיין לש״י ולשב״ם שם כאמור למעלת אפשר ישראל שמעו פסמיהן ולא אמרו הלל ואחלי כן בא עוד דור אחל דור עד דוד. וא״כ אין סעא משפע מות הוא אם אומר, כי גס דעת הפסיקתא זונוא כן הוא, כי מרדכי ואסתר אמרו מזמור שיל חנוכת אשי היה קבלה בידם איש מפי איש עד דוד, בי דוד היה קודם לו, מכל זה נראה כי ס׳ תהלים כלו כאשל הנהו בידינו דוד מגלו, בפרע במקום אשל רמוז בו בפי׳ לדוד. ואשר תניא לאיה לדבריך מר״י *ברכות ד׳ ב' מפני מה לא נאמרה נו״ן באשלי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל שני נפלת לא תוסיף קום וכוי, אשר יקשה הלבעגור אשר יאמר הנביא אמריו כמאה שנים תוכחה המתמלת ננו״ן השמיעה המלך ממליצותיו, למה לא נתן כו״ן אחרת של נחמה? כי על כן סלות דרכך כי מלין אמד אחלי ימי עמיס חגר מזמור הלזה. מה יקחך לבך לסור מדרך הישר! האם דעת היייא הביאה הראב״ע בהקדמתו לסי תהלים, כי אין בסי תזה נבואה לעתיד, ומזמור על נהרות נבל חגר אחד בבבל ומזמור לאסף אינו אסף המנצח שהית בימי דוד כ׳יא משולל מבבל. מת נענה איפוא לדעתם על מזמור י״ד מי ימן מליון כי בל״ס נבואה לעתיד היא וכמו כן נ״א לדוד בבוא נתן אשר יאמר עליו כי זה דוד בעצמו ומסיים היעיגה ברצונך את ציון יעיד סופו כי גם הוא נבואה לעתיד, גם נ״ג וכן רבו. על בן אמרתי כי באמת דוד — חיגר את כל מזמור קמ״ה ע׳ס א״ב ואות נו״ן לא יפקד מושבו כי גם זאת כתב בו נפלת לא תוסיף קום בנבואת לעתיד כמובא ברכות י' במערנא מתלצי הבי: נפלה לא תוסיף לנפול — קום בתולת ישראל! ככה כתב דוד ע״ס כל א״ב ואך כאשל היינו כצאן מודח ומורדף התילאו החכמים, פן יזנח ההמון אשל יאמר אותו פעמים