Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 55

55 הנביאים מפי הקב״ה כתבה ועם כל זאת למכביר ימצאו בה קרי וכתיב? הגס עליה תשפוך זעמך ומזימותיך לאמר: כי אמרי אשר העם אליו היתה לנמלה ממשך ומורנו בין הגוים על כן הגיהו הרגה! הלא עיניך לנוכת יביעו דברי תזיל נדרים ל״ז ע״ב אר״י מקרא ועישור עופרים וקריין ולא כתיבין וכתיבין ולא קריין הלכת למשה משיני וכוי, הר"נ שם כן קבל משה משיני ומתי לישראל, ורש״י: הלמ״מ דנקראין כן ובל״ש גם המלא והתשר כן הוא. ותנה עין בעין תראה כי לא זאת העגה לקרי וכתיב הנמצאים גתנ״ך, כי על בן אמרתי אמות דעי אך אני, והנראה בי כן גזרה מבמת אלהים, והמכתב קרי כתיב מער ויתיר מכתב אלהים. הוא חרות על הלומות, וכן שמה געי משת ללמד לבני ישראל התורות והמוקים ומשעעים בל ידעום, וכל אות ונקודה תורה למערת הלכה , ואין גם אמד ללא צורך ושגיאה, כי ממקור נאמן וממעין בל ידלח נשאב ממנה, תוצאות מיים הלכות לרבנות כמ״ש שנהדרין ד׳ א׳ נשכת געוכות הרי כאן ארבע דל מד קרא לגופא פשו לתו תלת אתיא הלכתא גרעתא לשלישית אעפח עיי״ש. גם הריי אלנו בעיקרים מ״ג פכ״ד כתב: המורה כמו שהיא בידינו היום לפי משך הקבלה מאבות לבנים היא שניתנה למשה בשיני מבלי שנוי בלל — ושבה והיתה לבאר כי זאת התורה אשי שם משה לפני ב״י בקרי וכתיב משר ויתיר, חוללה, כי מכל משר ויתיר מקיר דין נובע, אם כי רבו כמו רבו, באלה אשר לא נדע מהותם ואץ שום נפקותא לדינא, מי יהין איפוא לעלות הר ד׳ לאמי: כי נא עד תכונתה, הלא זאת בסתר כנפיו תמשה, ומי בא בעוד ד׳ למשוך שפוני התורה למה ציה לכתוב ככה, פל את דעת מני. הלא כה דברי העיקרים מ״ג כ״א: כי אך אס נמצאו בחורה דברים רבים הקכמו בהם כלם היותם רומזים לענינים נכבדים עיי״ש. ואם בקעי־ תורת משת ככה, אולי איננו משגת הוא באמרי כי כל הנ״ך ככה, יען הנביאים עודם בחיים אך אם לא כתבו כלם ספריהם כמ״ש ב״ב י׳ד בי, ככה מקרו לנו דבריהם בקי" וכתיב כצאתם מכי עליון, כי כל אשר בו דעת לא ידמה כי סגנון נבואתם כפי העולה על רוחם היה ומלבם הוציאו מלים, אך כלמו אפר שם ד' בפיכם שמרו לדבר, ככתוב: כה אמר די, דבר ד' וכוי, והנה ראינו בי גם דבריהם כגחלי אש משמים ירדו כתורת משה. ע״ב לא נפלאת היא בעיננו אם גם במו ימלאו קרי וכתיב למרבה. ואך בקי ירמיה אשר הוא בעצמו כתבו כאשר ראו על ככה ביב נו״ו א' ככתוב בתורת משה. בי אם נאמר כי נאבדו מכתבי הנביאים ורק העתקותיהם נשארו לנו מלאי משגה איך תקום תורה שבע״פ על תלה אשר גם מדברי הנביאים הוציאו מלין הלכות פקוקות. האם על קו תוהו נוסדו, התדמה כי על מוקדי רוח אדני חז״ל הענעו? — אין זאת! כי תורת משה וכל כיד קפרי קודש בנות אלתים הנה ענינים כמוסים מקורים בקבלה כמיש הישב״א במשובה: האם יאמר שאחרונים הגיהו הספדים וכתבו מלות אחיות ולא רצו למחוק הראשונות כמנהגנו לכתוב בהעתקת ספרים מצד מלות הקשות נוסח אמר, תיתכן שתחשוב כן עכ״ל. ועיין כוזרי מ״ג כ״ז וכייח הכי קרא ליה מקורה שהוא נמסר איש מפי איש ע״ם קבלה, ואין לך דבר שאין לו מקום, ומה ראו על ככה למנות מקפר תיבות ואותיות התורה? למען לא יקרב זר למלאכת הקודש לאמר: עעות שופר הוא, וע״כ אמרו קדושין פ״ק דגחון חצין של אותיות, דרש דרש חצין של תיבות, והמגלח מצין של פקוקים להורות מה יקרו דברי תורתינו לבל ימלא החקר והמלא יסייעו והקרי מקרה הוא בלתי שהוי, ולבל יהפך הוד התורה שבכתב ישנ״פ למשחית , בי המכתב מכתב אלהים מרות על הלומות, כתורת משת כן כל