Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 54

— 54 — מכל־ראשי בעזמים מלא הבית 1 משען לאביון ומטענה לאיה. ביי אמרתי אהלל vxy׳;דיך קי־׳ו אמר כבוד כה מן*בךף אך ny או3ר? או nvW בגם#י M: תמרוקים ותמרורים׳ ך.ה אך ראעז ולענה ומשתה ממתקים עוף אפו;ה; 'אם מועיל כו, ולתבונתו הקר. — אף אם כה אמר צלחתי על־רכר אמת. נירי ניר צדק,;קי מט^זכת חדק;חךלי?זלא #רש יזרע אמת זרעתי• יחרם ור#ת.' צרי מזור ותחבושת י עטו היא אתו הקסת אך קשתי לא אחו־יעז 3ךו חין עךכ1זידעתי < - .Von Schön Meyer מכתב ובקרת . אל גינת כ״י מתגרת ל״ה ירדתי לראוה בגן המליצה, שם ממגד מבואות רעיוני חכמים אריתי, ונתוכם מצחתי גם דנריך, ידידי יהלום, נמס "נקרת ונאור דברי תז״ל "יכונו, נמו קראתי ושניתי ושלמתי יען ידעתי מני אז ני משדים תאהג ונכוחה תדבר לשונך ומכל עולה עעך קפצה פיה. אך עתה מנית את טעמך נדנר תזה, כי על כן אמרתי אערכה דנרי לעיניך, נעמדה נא יחד ונשתעה ואס שגיתי תנין לי. זה לשונך: לכן על כי לא נכתבו התפרים מהנביאים הקדושים בעצמם, אבל גאו עד דור אמר על פי המתודה מפה אל פה עד ימי המאתפים לכן בקל נשכחו מתם מלות ואותיות ונשתנו ברבות עתים עכ״ל. כל זאת לדעתי, זר מאוד לשום תהלה בעמודי עולם אנשי מס אמר מיו בשנים קדמוניות, לשום עליהם האשם כי משבחת רבנות אותיות נתנ״ך עשו כל אלה, התרמה כי שפת עבר הולכת ודלה היתה בשנים קדמוניות האלה ועל כן שמו מגרעות? הלא שעת עבר אם הלשונות היתת , ע' רש״י בראשית ע״פ לזאת יקיא אשה, נה דנד אל נקישו עת מפארן הופיע, בה נבאו נביאיו במקהלות עם, השמיעו קולם ללמדם דרך די, בה מנעימי זמירות שרו שיריהם הנחמדים מבלי היות להם הנקוד, כאשר עיניך תחזינה משרים כוזרי מ״ג שי׳ ל״א וז״ל: אמר החבר מבלי ספק שהיה ממור בלבבות נפתחים ונקמון וכוי, גם המורים בלי שעם נגינה ונקוד חנכו נערי ב״י לדבר צחות, ואם נערים רכי השנים דברו צמות בלא אלה, אן> כי יודעי בינה חכמים ונבונים אשר היו נימים האלה, אשר חוברה לה יחדיו כחנו נביאנו הקדושים, כי בלי תפונה גם נעת הזאת ה־תה שפת עבר שלשת בלי נקוד, כאשר העיר אוזן בלמודים ר' אליה נסור נש׳ מתורת וז״ל: הנקודה לא נקבעה עד אמר חתימת התלמוד והאריך בראיות. ואיננה נאמין כי יועם זהב מליצת נביאנו עבור כי מלו במו ידי זרים והכתב והמכתב נהפך למשחת? ומת תען לתורת ממה אשר אדון