Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 53

53 עלי כל חך צופים ידיקו, ולק אותו אך מענו ישקו מלאת ספקו כמעע יפיקו; ודל לכן עד מאוד תהללוהו לק מימיו ולחמו ילווהו. והן אם יום פקדה הגיע דל ועשיל יחדיו יגועו, לוס נכאה את זה תכליע מחילו אחיהם ישבעו; ודל לשאול ילד בגבל כל מאודו יוביל לקבל. תוחלת נכזבה. אגלת זאת מי זה שלמה? יד מי כתבה ואדענו מי זה יגיד לי מה במוכה, אולי דבל שחד, האקלנו? ■ אבי, אמי ואחי אולי מעמד שדותם וכלמם יודיעו? דבלי מדון וליב עלי, ועל אלחי ולבעי ישמיעו? אולי לעי, חבלת נעלים, על יום משתה אותי קלאו? לצוד עופות וחית יעלים בחנית וקשת פן יצאו? אולי — לא, לא! אמן, נכון! ידידות נפשי היא היא כותנת, עתה לבבה אותי יחון לדאות פני נפשה תואבת. עתה כתבה, אפתח, אמיש, מעשה ידיח, אקלאנו — מה זאת? האות׳ יכזב בל איש? נשיי לוחץ — חובי אשלמנו. — ואס יחדיו התנו במאזנים פן יכבד הדל כפלים. אמי עשיל לבים נחשבו, עלי דלכיו ציצים יזלוקו, לק כתפו והונו יאהבו שתות יינו ושכלי ישוקו; אין אוהב נאמן בינימו ביום אידו ילכו ואינמו. אנל ללש אין לו מרע לק מכל מי — ידעהו? פה מנך בדיו מונע שפת חלקות בל תכעיתהו נוגה שוא בל לו זולח, ביום פידו גם לא בולס. מקום עשיל מחמד עינים אך כאשל יגדל נוהו, כן ימענו למנת ידים בכל ביתו יצל צעדהו וכן חדלי הדל יגדילו כל ילידי ביתו יכילו. עלי חנונות אכוון מצלים גאון העישל השתלע, יקי לליק שינה לעיניה בלא עתו נקלו בוקע. ודל על ערשו עך ואגן שנת ימצא על קש על מנן. כתות עשיר אל נא תתמהו אך כי משי נון ותכלת, ברוב בגדיו בדיו ינהו עלי חליפות נפשו מתאבלת; ודל כמעע בגדיו יכסוהו, מום וקרח בל ינעתוהו. מעדני עשיר ימתקו מהלל רופא מילידי הרפאים *) .Bi>li M. H. Ettßer אהללף ר1נןא איןןי אתן לך פאר מישיוי אהיודף בית נכויתן? אפאר. סטים 1H׳ תנוביות שדי ו#טן ר1_קח דבש קנה בשם, מר - דרה.עלי זית *) בטעם כי טל כן הוא מרפא (•רמי' ל״א)