Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 37

אמנם בשבוע הראשון אסל מויזה ענה אבשלום, אבל באור פניך מצאתי חיש מהר די נממה והכל נשכח והיה כלא היה ... ברגע הלז נדמה לאבשלום כאלו ישמע מאמוליו קול צעדה יסד עם קול אנסת מרורים, ויפן לראות, ולא ראה כל מאומה, זולתי ערפל קל אשל לעת אלמות דרכו למעלה ושם תמה תלך ואיננו. כי תאם לא מסכמה עשתה זאת נעמי לבלתי התודע אליו במראה??? מדוע זה מתלת לשוב מאמרי אהובך שאל דוד את נפש נעמי אסרי שובה מיש מהר למקום המשפע. האם לא מלאת את אשר מפלת כי לא התמהמהת אן> המועד אשל עליו במפס נפש התפללת? "צוה לאלת מלאכי עברה וזעם וישובו כמשפנום אל עבודתם". היה המענה. "הנעבור זה הוהפת לך אלף שנים בתונמות מוהל אכזרי'? תותיף דוד שאל אותת. הוי, ענתה נעמי, את אשר עשו לי הרגעים האמדיס האלה אשל התמהמה׳ בתבל אלצה, לא יעשו לי אלף שנים בכפלים במקום הזה אשר לק צדק ילין נו. ויותף דוד לאמר: רב לך, בת שמיס, שבת פה במקום התופח. אמותינו אס היי לאלפי לבבות נעלים למשל ולדמות לדעת הבדל נין תמת תאהבה ובץ זטה תתאוה, ויפלוש כנפיו רקמה אתו השמימת! אלכסנדר חיים שור מזוראוונא. Beitrüge von Munisch Landau (nach Bvnr.)ל&דנבת ב$לג "ולו נפשי לקחת יאבה האות. אשיש לשחת לרדת עלמות•. מתאם שומעת ןלב נ1?ח ברינז ובעם ובקול צורכו. לקול סימם נבקלה קדודה. והיש הפעם מקרח עמךה תגיד ברשת לאו זהיל• בפורש לשת פסי אדה• .מאחיות׳ נדחתי תא;ח?דממתי מלב?שיבחתי?שדיר;שמה*. לשיא שסכתי דמעות לתלאה כמעט נהפכתי לכדור הרעה. .'ועלי עניה מרחם בעו;י אין נם בציה ארנקה!ימוני!' .לכןיד^עם אמאס היותי כיי עברה וזעם פי׳ מנת כוסי". במדבר בערבה?שלג בקרה ארנקת שבעה ולמורה 7שאךה < סביבה האימה הר,ד' והשמלה חרמה׳ שממה מכפה אבלה. אך היקבים מהרד שמים?מבין אשנבים שלחו _קךנ:ם. מקרח שעריה הלבינו הורו. ודמעות ע;ניה