Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 38

לעתות בצרה - 38 — ר;ע לא אחרה. .אוי לי נךמתי יל?ל שביי וכעוף שמיס בגזרתי מארץ ׳ יקוץ בחיים עפה במלטה נללה מבתי יומו יקלל חפצה בלייים לעיני הקרץ! ואד?שפתים במו/נקטה. ובגו אי לח כלא לב ימלל. כארנבת בקרה חיש מהרה (יכהיל^ר י אצה לבלח לסנצדז על 8ל־מות♦ (גיוס קומי מערש לוי). האח. עווני פה בארץ הסייס?י חבלי ס.ות א^פרכי ע־וד אביט.קרני שלש צהרים השתרבו על צוארי ונ1;ר. תנבות כו־בבים וסהר מצרי'שאול פצעוני י < * « ■; * * •* 1 ו ז בליל נם לי יופיעו ע1ד א£סע זמרת צפרי גער מבין עפאים ק;לם.יטמיעו, ואני בחליי אסךתי עד אין מתום בבשרי. ׳?ערי תפתה לפניי נפתחו לקראת בואי יקולחו י. י לנפשי פלאה לח:עצבת הקטב פורש רשת .ידרוך מולי קשת להורידני;.יא צללות. על ק אלי חומי חנני שסע תפלתי ודופק רצוני ממחלת נן.יי ליש ךנ*א;י ואלי תדינני בעוני י אמור'לשחת י סגור דלתיך. לבכור המות אסוף י;ריף ׳ ניי מה בצע בדמי ברדתי'לשחת ןאירבף כמו,ק9י נפשי לקחת? ליספר ב1 ססרף?לאף בארץ נש;ה סי סי רק יודך לא שוכן פתחתיה. •« 1 -; ך מארץ החי.ים נטרתי ארדה שאול תחתיה ללק1ם חושך וצרה אישן ב;יא'הנשיה ועלי בל ת1םע;זקרה. אך שמע אל תפלתי מטיצר אליו קראתי; ק^ם בנאדו דמע־וסי שפכתים עת נתקו זמיולי. בלול בנפש סלה נאנחה עת מיודעי.קבוני' לצור מעוזי’ סללתי בכה מרוב מכאובות'הקיפוני אלי. איי למר. עזבתני תעלים פניך להסירה ללה למפגע ילך במתני אנא בסםדף לשבי ל.איךה