Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 24

24 יט) «המם למין, אמר לנו תוצאותיו ושעיפיו כנ״ל, כולד בקרוב המלא ל מ ן בהוראה המעה הלמון להרע ולהוציא דנה ולבילוי*, וגם הוא «ומאל אל "למון הים" בווו מפה ושן כנ״ל. כ) השם מלקויז (תהליס ק״ב) לגמר הדבוק «למעה נלמון, והחופש אה המאכל בחזקה ללעעו, כהן יד ומם אל הצבת מלקחים כלי ההופש 3חזןה ולוקח בין שיניו דבל. מה. ואל המם מילקזידו בחשיפה השלל בחזקה, מממנו הפעל, לקמת בכתוב "עלית למרום מבית שגי לקחת «תנות באדם" (תהליס). וע״ש הוראת חוזק תפישה שבו מולה גם בהפך. הפעולה ואף בגנין הקל (כמבואר במ״א) בכתוב "כי אמה כושית ל קח" שר״ל לדעת בעל מנחה בלולה: עזב אותה מלהתקרב אליה. ומזה הועתק בשלש לקח אל הוראת כל לקיחה קבלה ותפישה עבעית ומיקלית, ואל השמות לקח מקח וכוי. כא) השם חןי לנשל שלמעלה מן הלשון, שהוא אמנם מתנגד במקום להמם מלקוח הנ״ל, אכן דומה אליו במלאכתו, במה שתופש גם הוא המאכל עם הלשון ללעתו, ועוד במשכו אליו את הלשון לבעא ארשת. מפת אנוש, הוליד בלשון ארמית (ואולי היה גם בעברית אם. מלא השתמשו גו גמקקא) הפעל חכך להורות תפישה והחזקה "חוכך נזה להחמיר" (נדרים), ובעברית השם ״ח5ה" (איוב, חבקוק) לכלי שתופשים בו דגים; ומזה בדרך שאלה ושתוף גם השיש חכה בהוראת תפישה והחזקה מושרית בדבר עתידות להאריך ולהמתין בו, ודומה בזה אל הפעל ק ו ה ואל השם ת ק ו ה, שגם שניהם מורים גם דבר תופש ומחזיק (איוב) ומקשר כמו מיתר וחבל. וגם השם מקור, מורה תקוה ותוחלת (ירמיה) וגם מקום מחזיק תופש ומכיל (כמו מהשם גר1ן האותף אליו את המאכל הוליד גם את השם מג1רה (מגי) או ממג1רה. (יואל) למקוה אושף תבואת) מים בקרנו (בראשית) אשר מזה הפעל ק ו ת לקבוצת מים, או להוראות אישף וקנון בכלל (ירמיה גי). ועוד בו הוראה שלישיה (מ״א יי) חזקת ואשפת שיעה אנשים שוחרים. כב) המם גריון או גרגרת לאיבר הבולע והמושך המאכל. הצלעש ו ה נ ב ת ש והנעחן הדק היעב, הוליד השיש גרר (או גרה) בהוראה כללית של פעל מ ש י כ ה (ויקרא) וכתישת ו ע מ י נ ה, וגם בהוראת פרעית מל משיכה (בלשון ארמית ואולי מקורו גם בעבריה כמו רבים) ושל עחינה וכריתה (מ״א ז׳ עי) ן ואת השמות גיד! (ג"כ בהוראתו . הבפולית) אל המאכל הנלעש והנמשך מלמעלה למעה וממעה למעלה (ויקרא שם) כתרגום הירושלמי על מעלה גרה, משיק גררא ואל מעבע קען (שמות לי) המותך את הגדול בשוויו לנתחיו (Scheidemünze); ואת השם גרגר (ישעיה י״ז) לגרעון פרי נכרת ונבדל מהפרי; ואת .המם מגיה..לכלי חותך וכורת. ועוד יצא מזה השיש גרה להוראת כתישת מושרית (Reibung)- נין איש לרעהו, ע״ד שתרגם על "חצי אכלת בם" (דברים ל״ב) מכתמי אגרי בהון. ועוד הוליד את השיש גור בשם גי (וממנו נמת ומג1ר) לאיש נכרת מעמיו ונבדל מארצו להתגורר במקום לא לו, כמ״ש