Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 25

25 הראנ״ע בש' כי השא, אשר «זה הפעל גול לכל הוראותיו, כי גם הוראתו כמו יגר על ענין מורא ופחד השמעפה ««קור זה, כי הגורד והגלמוד אימתה ופחד הנעתהו תמיד, ע״ד שמורה נשם י ג ר באר«ית (כראשית ל״א) אישן> גל אננים, ונשם מגורה למקום אותף התנואה, כעין גד והלך הנאתף אל ניה מבנית אורח, — ושנוייו ומלופיו: ג ר נ, נשם.גרב ע״ד נתק "למין לרעת נתק ונכרת מעורו, ונלסז״ל מורה משיכה: זיל גרניה (שנת) אומנית: גרני יין, וכל כלי מדת לח (כמו גירו למין «דה או משקל במו גריוא גריוי יכו') ע״ד מגורה הנ״ל לינש; ונהפוכו ר ג נ לגוש עפר ע״ד גרגיר מול, כי כן על "וגוש עפר“ (איונ זי) מתרגם וגורגשתא, גלג נשם התער הכורת את השער, וכמו גרגיר כן מורה גולנא נמתי מנחות מין תנואה, גרף להוראת המשכה וגררה, ונשם מגרפה (יואל) או נ אגרוף מורה ג״כ גוש עפר כמו גרגיר ורגג לעיל, ולפירש״י ניואל שם שפי׳ כתיי המניות, הוא ר״ל כמו גרג יין הג״ל, וננ׳ר פ׳ ל״ג נמצא השם גרופית לאיזו מדה מה; גלש (ש״ה), גלח; גרג נארמית ג״כ לעני ן כתישת »יתיית הליל כי על תעורר מדנים תרג' תגרג תגרא;גרד במקרא ונתרגום ג ר ז ונהפוכו גזר גרת או גרש (ימין ושמאל) ונלחז״ל גרף, או קרת, או כרת (וראש לכולם הוא אולי שם האינר כרם שנזכיר להלן) או חרת (ונהפוכו מתר) או קרש, ע״ד "כרתות ארזים" (מ״א וי) או קרן(ונהפוכו קצר או קצה) או מרץ (ונהפוכו השם מצר) ע״ד "הגזרה והבניה" ומורה מגזרה (ש״ב י״ב) כמו «גרה הנ״ל היינו משור, וכן גזז, גזל (שהוא כמו גזר ע״ד פ ר ק לשניהם עיין להלן) גזם (או ק ת ם גם כתם), על קורן שפתיו תרגם גזים נשפותיה, ג ז ע וכוי כי יתארכו ויתרחבו ענפי השרש הזה עד מאוד בהפוכיו, ד״מ מתהפך גרש נשי״ן ימנית עוד אל "ש ג ר בהמה" (מעריך המערכות) ואל ג ש ר למעבדה העשויה מגזרי וכרותות קרש, וכן ההפוך מן קרת הוא השם ק י ת ר לד׳ התותפות ע״ש ש־וליות ליזי או קיתר נחתך «בנון אמו לפי המתופד, וכן השם קורת נמתי שנת כמו גרזן, וכן קרע, גרע (שתרגום גלח הוא גרע) וזה ננין אב לרנוי שרשים אשר ישגשגו ויפרו וירבו ויע׳מו משם אבר אמד, ע״כ הארכתי נו, כי ממנו תקיש על השאר, כג׳ו מהשם זקן לשער הלחי התחתון, הצומח רק בימי בכורי איש בא נאנשים, נולד הפעל זקן לציון זמן האמצעי, כי הזקנה יש לה התחלה אמצעי יתוף ההתחלה נקרא זקנה האמצעי זקן והתוף ישיש (מעריך המערכות בשם האגרבנאל), ואת התואר זקן לבעל הזמן הזה בחיים חיתו. ובעבור כי אז אתף האדם נתיונות תמת השמש ונתחכם נקרא כל איש נבון (אף אם לא קשאי, כי יש קנקן מדם מלא ישן) ונשוא פנים בתואר תקן (ע״ד בישישים מכמה) המורה נאתמכתא לחז״ל: זה קנה חכמה (כי תרגום בן זקונים בר חכים) ונשתרנב מזה גם בלשונות מערביות השמות: Deöan, Acltester (כי זקן בארמית ד ק ן ובלחז״ל "נזדקן הדין" כלומר מכם דיכא) וגם השם ת ג נ י ם בעניית (נחמיה בי. ירמיה נ״א) והיחיד ת ג ן בארמית, בתרגום על פקיד (ירמיה כ״ע) ובדחז״ל ״ת ג ן הכהנים" (שהוא לדייק השם המתפר הצרפתי Second כי כ1