Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 91

מה לי לרב ה1ני, לכרמי ולזיתי, נ1תנים ן'קר ותיארתילביתי? מה לי לעשרי, אניות אלפןים. הולכות 7בימים'דחבי־ידיים? מהי לי אם ממךח?ןי הכרים יגעו על בלילם ענדרי הבקרים? אם רבים',יקנאו בעעוףי,והוגי. אושר בזה לא?יצבור ‘צמאוני. תכסוף נסיצם אוצרות פענח; אצכי עם' בל חל^קי £מח. החכמה כתיבה בלבי על ליוה. לד!ביח מחמדי קטני הרוח. מיי ית?ני לבחור בטוב התבל, אזי_ויחךתי בשלוה לי חבל. אקזדי בל יעציב'לב המקנאים, ואני׳ לי שלום, אם הם #אננים. (*.מהרה לילה Von vr. Josef Berael. כמעט חשכת הלילה סרשה על כל כנסיה, עטה עלטה ואוסל ,על כל העיר ויושביה, ואני׳ וגלי נשאתי, אל יפתי מהותי לואות נעימות סניה נשיקות ם־ה שברתי• אף אם אסלה סבבתני ביתה וחדרה הכיתי. מוסת ואות נתנה בלבי עד מאד ששרתי: בעד ההלון דאיתי אור נר בשעטה הטמינה, וסולם מצב לארץ וראשו לחלון הבינה- מבקר עד הערב לא מצאתי מרגוע מתי יבוא השמש אחרי הרי גלבוע? אחלי 5 יחשך הלילה יכבו גם כוכבי נשף! יגדל וירבה האופל ינוחו גם בני רשף! תנוח העיר ויושביה, אין איש יצא החוצה . רק אנכי אקומה, אל יסתי ארוצה, על מי מנוחות ושקט דודי עדנה ינהלוני, אאסוף עולל ולקט, ,משושי אהבה ירווני. *) נשיר׳ שפרי הקודם הנמצאים בידינו אץ גם לא משקל ולא חרוז כי eh רנס מיוסליס «ל שלש ושלש מלוח בחשד הרחיב נזה הרמבמ׳ן נהקדממו לניזיג השלום. אן בזמן לא בביר יושגי שפרד ואיעאל׳ שוו שפח עברי ללשון ערבי וישדו חרוז ומשקל על פ• יחד ושנועה אשר שרשם לא נמצא נשפר׳ חנ״ך. גס של פ• המשקל הזה השמישו וישלפו הלשון באשל יראה בל הקורא שירי עס ההיא. 7*