Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 90

90 אכן לעת יערבו* לשאולה ךשעיס אם אך אז?קצרו' עק'ל כפל?ם לכן כל גרים שכחי 'אלהים ’ בי״ימה תפצו'אחריו פגכזי עסיסי אבל לא לנצח ישכח אביון כל תאבד לעדיתקות' עברים יקצור אלמות בר;ח כרום'חביון י בקרומי על מעיל לכוכבים. .Bon <?. ®. Holzapfel, Hörer der Med סשלוה עלילות שמ?ם בי תכנע;ה לרצח תחת וין אן־ם עז המצחין אם שבט אם חסד הנם צירימו׳ חכם לקב?השקט?קדום שממו. נקשות ש!־א ותוהלתות קזביות אזי משחק’תהפוכות מחבבות־ לחכם'ליקב לבדו יקתן כחקעהו; ביי לא תערוג לרוב מעולם נפשח5• היאר, הרלי־זהב כהלומו׳ בהקיץ משנןזיוייקבאת יומו: הבונה אלמנות על אתי הרות אך צחוקי לרעהו קי הכל יפים את;פשו?ענו דאגות אלקים׳ כאוקד הןא;ח אסוי־נהשתים בחלומו ישתרר בשרביט המלך, ולמחרתו הוא יושב, ובידו ך־^לך• כסף וזהב וקל אלה הנגעים נתונים לשבט לאנשים הרעים; בשוקליס שוכבים על צרורות כספיהם! לכסלם מלאו רגז נהירה ימיתם^ . עבריים הם' לבתי' תרבותם י לאט ועין-;?פעמו לכוחם כישן'יתמלאו י בעושר מסכמים׳ אך לא ישקעו,?רעבו לעולמים.