Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 89

— 89 — .Von M. D. Balaban ל$גצך! (ממלים ■ט׳). בכל לבי א׳רךף בםלאותיף'^םפךה כל היום שיבתי' לשבחונף גדלך יהללו אשמחה ואולצה בך'שמיךעליו^אזמרה כשוב אויבי אחור מפניך יאבדו ויבשלו, עשית משפטי ישית לכסא ש1סט צדק לצאת נקי בהשסטי!_קו סכ!ד;טית עת שבתך לכסא בעלת יל סלק ווים אברת ש?ןם לעולם בחית, בקרם עלינו אויב בתגרת רצח להשחית חלקה טובה כי נע?ןה האויב' תטו חרבות לנצח? וערים;תשית אבד זכרם הקה? תשפוט תבל כצדק לאומים??זישריס ותהי לדל תקוה מעל כל נשארה אלך,ים שופט זה ישפיל וזך, ירים ’’ותהי משןב לדך לעתות בצרה! י הנידו בעטים עלילותיו־תהלתו ספרו כי דורש דמים הנהו וכל רע כפלם לא שכח ענוים זעקת שבר יעוררו לשמע ביי חנון הוא במרומי שמים. ךאה ענלי משונאי מרוממי משערי מות למען' בשערי, בת צית בישועתך אגילה . לכן בם כי אלך ניניא צלמות ז ‘ י כל אפחד מאומה, 8ני תפלח! - בישת זו טמנו רנלם נלכדה י טבעו גולם בשחת זו חקרו אפקה תוחלת יכל תקוה אבדה 1עת לפי שאול עצמותם נפ^רו. אם בעת פיועל כפיו נוקש פושע בתבל נודע אלך,ים משפט עשה צרתו תקדמבו בטיס מזמתו יב8ע ז לעיני השמש לשלורזי״יד בעולקה -