Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 66

66 ני לב «לנים ושריה ביד אלה*ם ואת אשי יבחר אלה־ ם אוחו אעשה, וגס זאת ת־עו כי לא אתם לבדכם שלחתם אותי הגה, כלומר לא למענכם לבד נאת־ אל שנוי דעתי הזה, כי אם א ל ה י ס גחן בלבי למען ע שיה כיום ה ז ה, כאשי יעשה ויקיים ביום תזה ב־יא דיעזעס לאנדתטאג כן יהיה וכן יקום גם לשאר הארכות השוכנים תחת כל מלכותי, להחיות עם רב (ואפשי לומר גס במובן הטבעי, לא אתה שלחתם אות־ (לבוא עמכם) הנה.) ועוד אמר להם להבטיחם על כטות לבבו תעוב אליהם אוני, והנה עיניכם רואות כי פי המדבר אליכם כי בלשונכם אני מדבר,' גס לשונכם למדתי לדבר עמכם פה אלפה, וגס לחם יב עשר. המלך ויאמר ל איש י¬ על ביתו טבוח כינת והכן כי אפי יאכלו האנשים, החשובים וישבו לפניו הבכור כבכורה, כל אחד לפי מעלת הגדולה שלהם. ויתמהו האנשים אי ש'אל דעתו על כל הכבוד אשי געשה להם, ויאכלו וישתו עמו, ויהי כאשל ראו עמי אונגארן כי לא דבי רק הוא וכי המלך חפן ביקרם לנשאם בחירות ובאחדות בהנהגת ארצם אזי וילכו גס אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים וקבלו מלכותו עליהם וקראו. לפניו: ע ו ד י ו p ן, חי! Kljen עליון! ער לעבע תאך! ותהיה קלת ע ו ד כמו עי־ כל ימי הארץ, עוד יהללוך סלה כלומר לעתיד, הנה י כל זה נעשה נין המלך והעם. אבל יעקב מאשר ידע גודל השנאה והנטירה שתיתה ניניהם ו י פג לנו.כי לא ה אמי ן.להם כ* נאמת יכתירוהו בכתר מלכותם אבל ויהי כאשר דאת את העגלות הרבות אשר יבואו מכל צד רק עגלות בלי סוסים ופרדים דאמפפוועגען א ש ר שלח יוםן! פקודתו שיבואו לשאת אותו ואת כל השלים אשי אתו וכל ביתו אל המקום אשר יכתירוהו שמה, אזי ו ת ח י ר ו ח יעקב, אז החלה רוח יעקב לשאוב חיים חדשים ממעיני הישועה אשר קרונה לבוא בי בטח בהבטחת המלך אשר כבר הבטיח בשנת 866 לראשי עדת פעאט כ* קלונה ישועתנו לבוא וכן היה כי ו י ו ש נ יוסף את אחיו העניים כי את המצרים אין צורך להושיבם כי תושבים הס. עשה אותם תושבים גמורים לכל דבר דת ודין, ו י ת ן ל ת ס אחזה בארן. וישב ישראל, נעיז סופו בחמלתו כי ההתחלה של הספור היה וישב י ע ק נ וכן היא החתימה: וישב ישראל ו י)א מ ז ו בת ו י פ ר ו וירבו מאד. ג״ב רומז על היהודים אשר יתרבו בכל יום לבוא לשבת בארן הזאת אשר היא ארן חפשית ודרור קן לה: אז ויחי י ע ק 5, ועל המעשה הנפלא תזה שקבלנו החיות נשנה הזאת על זה מצאתי עוד רמז נאת בנעים זמירות ישראל נפסוק (תהליס קי״א א) כוח מעשיו הניד לעמו נשנה הזאת שהיא מספר תרכ״ח, ונמצא מלת כח גס נוא״ו בדניאל יי״א וא״ו. ולא תעצור כוח הזרוע. הגיד לעמו והראה להם כוחו תמלא לתת להם נחלת ג ו י ם שיהיה גם להם נחלה כמו לגזים. שיר למעלות, עת הזמיר הגיע וקול הדרור נשמע כארצני. nvv י.#ראל היום י$אי£ נהית ' ס?1תה ר*צ9ח?JW פי’זה ז