Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 65

65 יי י ד ם, ומאשר דאה גודל לקראתו אז גם הוא וי הנני אליהם התלאה להם כמלך נבלי אשל יכבוש אלץ נכריה באכזריות היווה, וידבר א ה ם קשות ייאמלאליהס מ ל ג לי סאה ס, כמו הוולגלים אלץ לכליה אשל כל חפצם הוא להוליד אה המלך המישל שמה מכסאו ולקחה אה כל אלצו «ידו וכן עשו גם הס כי אמלו תמלוך תמלוך הלינו וקלאו דלול על תאלץ, ועוד א«ל להם כי אס הלוה תאלץ באתם ללאות, כלומל אתם מלשים וסוקלים להלאות איזה חתלון אשל נעשה נאלץ תמת יד המלך, ואולי גם אין לו ידיהה גו כלל לק אשל כעשת נאלץ ה״י מנהגי תאלץ, וזהו שא«ל כי את עלות תאלץ באתם ללאות, אבל המשפעים ה־שליסוהתנהגותהנווגות לא הלאו. ויאתן> אותם אל מיש« ל כי השליך לבים אל בית הכלא ואמל לתם אם תצאו מזה כלומל מזה המהמד כי אם בגא אהיכם הנה, שלמו מכם אהד המיוהד שבכם דעפועילעען לעיל המלוכה אל הלייכסלאעה ואז אדע מה אעשה לכם. אבל הם גס זאת לא עשו. וכן גבלה ההתחלות כל משך השבה השלה שנת עד אשל נשאו לבו של המלך להשלים המהם וקלא עליהם יום מועד לאנמואג שהלשה להם להתאסף יהד על עיל גאותס פעסע הבילה, והוא בעצמו ובכבודו ילד מעיל ממלכתו להקנץ ולהתאחד המהם ואמל הוציאו כל איש מעלי, כלומר גזל שלא ימצא איש אשל יעצול גו מהשלים עם עמי אונגאלן וזהו שאמל מעלי כלומל שלצונו להיות ממעל לי איבער «יך למעלה מלצוני, וכן היה, אף על פי שדגים לא בעין עונה הגיעו אל השלום תזה; אבל בכל זאת ו ל א עמד איש אתו לא עמד איש מתנגד לעומתו זיך ענעגעגען זעעצען ויהיה א ת ו כמו' ע מ ו כמו שנאמל ב«שלי.ו«לך אלקום עמו פי׳ לש״י לעומתו וכנגדו, בה ת ודע ’וסף אל אחיו כאשל התקלג אליהם באהבה להשלים עמתם,כי מי יאמל למלך מה העשה? ויהיה בהתודע כמו יודע ד' דרך צדיקים לשון סיבה ואהבה. ופתח דבריו היה אני יוסף המולך העוד אבי חי כלומד, אשר אני עוד ■בחיים ובכל זאת אנכי יושב על כס ■המלוכה ויהיה הה' של העוד כמו המוציאך, תמאכילך כעעם אשר (אוצ״הש לפ״זבשמיש הה״א.) ועוד הוסיף לאמר אני י י ס ף אחיכם אשר עונתכם ואחותכם אנוכי דולש ומבקש, אשר מכרתם אותי בעגול דמיון הרעפונליק אשר כל איש הישר בעיניו יעשה ובלי אימת המלכות איש את לעהו חיים ׳בלענו ואתם השבתה עלי רעה דמימס כי מלכותי עליכם תהיה לצם ללעה, אבל ואל הים משנה (המלכות ליא לעגיעלונג, בלשון נקבה) לעובהכילממיהשלמני אלהים לפניכם, כי המה שדביע המלך ימיו כולם בנעימים, ו.ישימני לאב ולאדון כי.לא ממשלת האב על בנו כממשלת האדון על עבדו כי זה מוכלח לשמוע בקול אדונו ולא יפול דבל אלצה אף אין לו לפות למוות דעתו בפקודת אדוניו. לנסית.אולי דעתו גס היא עובה תהיה, לא כן ממשלת האב על בכו כי אף שגם הבן מוכדח לשמוע בקול אביו אבל בכל זאת גם לו עוד יד ופה לחוות דעתו לגד פקודת אביו וכאשר יתאחדו בדעותיהם ובלעיוניהם אזי מגמל כל דגל ביניהם יוכן הוא משפע הקאנשעיעוציאן שבין המלך והעם לכן־ א«י וישימני לאב ולאדון כלומר השם נתן בלבי להנהג מלכותי עמכם על זה הדרך,. וזהו לאב ולאדון יחד,! י’אנ כי <כלכל אתכם נמשפע ובצדקה (כמי שנאמר עוב־איש "מונן ומלות | יכלכל אבליו גמשפע) ועמה אל תלגזו.5דיין, אשר תלכו. עמדי, ו א ל! א ו כי התחת אלה ים אני כי גס אנכי תמת אלהים אנכי עומד 30