Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 64

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
22 (1868)
Issue
35 (1868)
Date
1868-01-01
Page
Seite 64 (sequence 67)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
69% known words query
IRI
…/4785731-4788634-6613332--3529-4788701
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

64 להלאות איך הבינוה מורתנו הקדושה מרחוק ׳«הללי קדם אל הריקארפאט, הגידה אותיות לאיזול מה שיעשה העם הזה לעם ד׳ באוזלית הימים. אכן על זה אעיר, את לב הקולא לדעת כי כל מה שגאמי בתפול יוסף שם יושן>,כ1ו:תו בהרמזעל אדונינו. פראנן יא זע ף השם יל״ה והשם יעקב לומז על אומתנו בכללה, ושם אמי יוסף לומז פעם על עמי אונגאלן ופעם גם עלינו, כי גס אנרזנו בני איש אחד אנחנו ואב אמד לכולנו, גם זאת אקדים להקולא לדעת כי הלמז לא *שמול סדל הכתובים מה לפנים ומן: לאמוד, כי אין מוקדם ימאוסל בתולה, ובכן אבוא אל הענין ואומל: וישב יעקב יעקב, נתישב בישיבה של מעלה ולמה ונעשה תושב באלן מגולי אביו באלן אשל היתה לק אלץ מגולים לאביו, והיה דק כגל באלן נכדיה תמת שמו הטאלעראנן אשל לא הולשה לו לבנות או לקנות בית בעיל או נמלת שדה וכלס על עני מון בלמי אל ממית המסמל עיניהו, להיות סיבב וסימל באלן לא לו יזהו באלן כנען באלן אשר היה לק כנען סוחר בידו. זהו הספור של י הרמז דרך כלל שיעקב שהיה גר בארן נכדיה נעשה תושב ונתן לו אחוזה בארן ככל גויי האדן אשל גר שם עד היום הזה, ועתה החל לפרש איך ומתי נהיה הדבר הגדול הזה, ואומר: אלה תולדות יעקב אלה הם ההולדות של יעקב שנולד בריאה חדשה בשני זמנים מתחלפים: ההולדה הראשונה היותה יוסף בן שבע עשרה שנת במלכו והיה רק בשם יוסף מכונה כי הדלת מלן לא נתנו לו וכתר מלכותם עוד לא שמו על לאשי, במשך הזמן הזה היתה ההולדה הראשונה של יעקב, כי אז חנן המלך אותו ונתן לו לשות ומילות לשבת בעירות הבממנים אם במבצרים גס הולשה לקנות לו נמלת שדה וכרם בכפלים ובפרזים ובמשך. הימים האלה קרת עוד מקרה ו י ת ס הכסף כי נתמעטו המטבעות של כסף יען שהטמינוהו איש ׳בסתר אקלו כי יראו לנפשם שלא יאבדוהו לגמרי, גם נתקיים וילקט יוסף אמ כל הכסף על ידי חלוף ויביאהו בית אוצר המלך ובזה היה הכסף הלוך ומקול והיו, מוכרחים לבים מעמי האין למכור מלק מאחוזתם אשל •גם זה לק בעת ההוא היה לאל ידם למכור מנחלתם יען שבעת ההוא הומפשו גם עובדי האדמה מתחת יד אדוניהם ונחלתם היתה שלהם. לא של אדוניהם והיו יכולים למכרה וזהו שנאמר כי מכרו איש שדהו, והיהודים אשל היה לאל אדם קנו מהם איש כמתת ידו ותהי למו קצת אחוזה באלן. אבל ההולדה השלמה של יעקב להיות כאזרח ובתושב הארן לכל דת ודין, זאת לא היתה עד אשל ה י ה ר ע ה א ת א ח י ו, עד אשל השלים המלך יוסף עם עמו ונעשה לרועה נאמן להם ע״י משפט האחדות קאנשטיטוצאן אשל נתן להם שגם להם יהיה יד ופה בהנהגת המדינה וזהו שאמר היה רועת את אחיו כתלגומו עם אחותו אז נעשתה ההולדה השנית והשלמה של יעקב, כי אז הסכים המלך והשלים יחד לקרוא דרור עמאנציפאציאן לכל היהודים היושבים בארן אונגארן שיהיה להם שווי וערך אמד נלייכבערעכטיגונג עם כל עמי הארן ונעשו תושבים לגמרי. והנח עד כה היה הספור רק דרך כלל ומעמה הולך ומפרש דרך פלט, איך השתרגו כל המאורעות שנפלו בין המלך והעם ואומר כי האחים האלה אשל התנשא למלוך עליהם וישנאו אותו הם שנאו אותו וגם הוא נהפך להם לאכזר ולא יכלו דברו לשלום לא היה לאל ידם לדברו, איהן צו איבערלעדען לשלום ובטרם יקרב עליהם כלומר טרם התקרב אליהם להשלים עמהס ויתנכלו — אך השם ברחמיו עמד לימין משיחו ויצילהו

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.