Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 58

58 למשמעתך, קולך »תהלך בגן עדן החולה, ומיה רזן לגרגרותיך המדע, ובכל זאת ישתומם כל, איש הקטון «ולה עדה נכבדה כי למען ספות הלוה תקנה תחבולות להגדיל עוד שמך — •בעמדך על משמלת כת המתחסדים, אין הבין. במתג ולסן עדים לבלום בל יקלבו לשלי המדינות והפחות לישא חלפה על אחיהם כבוד ישלאל יבוזו, ומחללים שם שמים בפחדם פחד לא פחד, בי לא אלמן. ׳שלאל ועוד מחזיק בתומתו חבול עצבי. אפלים, והמה שועלים קטנים מעט האיכות ומעט הכמות. שפנים עם לא עצום שמים בסלע ביתם בתוך ישובים וקהלות קטני עלך בתחתיות הארך, יושבים במחשכים במתי עול» הולכים בקומת זקופה, בקשי עלפם, וגם עתה כי הפליא ה׳ מסדו ששון ישעו. תשואות חן חן לנו בעיני העמיס, ולפתח לובן העמאנציפאטיאן, אשל מאז התפללנו. לא תערב לנפשם, על זמלת אלן שטנה יזעק, וגפלית יזולו על נויהו, אול זרוע לצדיק לתנין אמלי חכמים וחדותם לא רנה להם, סביבם נשעלם מאוד, על לא דבר קוראים הידד! באמרם כי הוא זה, קמטו ולא עת, לא , ידעו ולא ,יבינו את אשל יעשה אדם וחי ולא שימות בתם, זורעים לוח, וקח ודרדר יצמיחו, שמים אגודות אגודות כשתי כתות המכחישות זו את זו, ולא יטו אוזן שומעת לדברי חכמינו ז"ל: שאמר שמואל "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות", ועל שאלת בן זומא "וכי «זכירין יציאת מצרים לימות המשיח? וכ1 אמרי" לא שתעקר יצואת מצרים ממקומה אלא שתהא שיענוד מלכיות עקור" ולא ארחיק נדוד להשתרע המצע, גלוים וידועים המת ליוךעי ספר, לא מעבר הים המה, רק בעיני הבחינה נראה עמידתנו עד עתה, נגזרנו,מנגד עיני תגוים מוזל לשכנינו, נכר בארן מולדתינו. לעבדים ולשפחות נמכרנו בידי הנוגשים אצים, ונהי בעיניהם כחגבים למרמס, שאול מתחת לבזה לנו, והאלן,השאה שממה ולשמצה בקמינו ללא נחשבנו, ועתה נשן> בנו רוח חיים, דרוד קן •לנו ואין משטמה לילך בית אלהים ברגש, גאוני דורינו, כשמואל בדורו מושכים בשבט טופל, יושבים בשבת תחכמוני לפני מלכים יתיצנו לנטוע נטעי נאמנים ומה מענה לשון, וגם מורשה לנו הדי! "שאין מעמידין בסנהדרין בין בגדולת נין בקטנה אלא אנשים חכמים ונבונים מופלגין בחכמת התורה בעלי דעה מדובה, יודעים קצת משאל חכמות וכוי והמתחסדים שמים אותותס אות, מתאויס תאוה להפר עצת נבונים וראש יונקותיו יקטופו. -7- נעו עולים בחוצות בדברים אין למו שחר, לוקטים שושנים מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל, אשר לא בשלו עצמינו בתוכם וגם האנשים אשר באו מארן נכריה גרים ותושבים עמנו מתנשאים להשתרי עלינו, נכנסין לגון! ואין הגון, נתנה מהן, פורטין לעצמן ואין פורטין לאחרים. בבלאי טפשאי דיתבא בארעא דחשוכא, ומבקשים דליטעו כל עלמא אנתרי', ולא ישמעו לקול קורא "פוק חזי מאי עמא דבר". ולדברי חכמינו ז״ל. "דברים העומדים ברומו של כבול© מצות להביא מן ההדיוט הטובה היא אם לעתי הלא אם בני אדם לחבל נדמו כזב גס בני איש, פעולת שטני העם, אן> כ' בקדושה ובטהרה פותחים אח פיהם, נין עצומים יפרידו, חולקים לב העם ולהב שלהבת המחלוקת עולה שמימה. הנזאת יבואו אל הקודש?. ומאז למשל; "אגב אורחך דבב ך אישתמע", והמושש בשניו לא יגמע גו את תחומן, —י הלאב״ס הביא על נכון דעוה שונות נאמרו ״;׳ מקומות׳ חשובים, והאסי