Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 57

— /57 - הנה אקזרי אנוש ^1ה יוכיחנו, יאחז אמונה M׳ אש־דת הללה, ויחוס בצל-אל', ל־ו צל ממ^לה, וליחסיו גצילו, 1;?נטךת'ישע_יענ.ךנו. עיור תבא הו! ת, נם א1תי ירחם ׳ גקריח לי חסד, אותי עחם׳; מצרה יחלצני מניא צלמות - אז באמונתי אחיה כארצות החיים. אינזמח בגולשי י וכניסיון כפים, י ’עד אמצא לי גןק1ם;כ1ן לשבת. __ ׳ ׳חודה יצחק ליינוואנד. .Presburg-r ספר פתוח, אשר כתבתי אני החתום תחתיו להמ״הג החולני החכם המפורסם למס ילתהלהכש״ת מהור״ר עזריאל הילדעסהיים אב״ד דק״ק אייזענשטאדע יע״א. איש זקן ושבע ימים אנכי, ובישועת, ה׳ עברתי ימים על ימי שנות אדם שנעים שנה, ועתה תדרכי נפשי ע״ז לעמוד לפני הדל כבוד מעלתך הלמה, במלין אמר מלבי הוצאתי, ילדי זקונים המה לי, ע״כ גם דברי לעו. במתא שמאי בלא מתא תותבאי ע״ב יען שמי עד עתה לא נודע לך למען תכירני, ולא להתפאר כבגד אעעה שפה להגיד לך ימי חיי עד הנה. אנכי תמיד על משמרתי אעמודה, אין שנות במעוני וכשנים קדמוניות אין חליפות למו, לא קרתי מדרכי אבותי לא פרצתי גדר ח״ו, עפעפי לנוכח יביעו, והמת לי לעינים פקעון כגדול שמתי באמתחות המנהגים. בתוך מתחי הרוכלים, בנקי כפים בקשתי ערן- לביתי עד מלאת לי שבעים שנת, וכל תצבועין יפין לחלום בעיני, לזן מן הצבועים אמר שלל צנ1עים רקמתם ופותר אין להם, ואמרי זאת אגידה ואדברה. — מושב יקרמו כמעתת לא נעלם מני בשמעי מאז את שמך, וגם ידעתי גם ידעתי מך ערכי, פיעש על גו אריה קעני ארן,אן- אם תבונתם ממעמקי מים מנחל עדני התורה ינובון וממעיני החכמה ידלו ללא נחשבים בעיני גאונים הישנים משבים ודורשים בעמקי התלמוד על מרומי קרת העדה. וללקוע גם ראש אמרים על ענפי הזמן לדעת מה להשיב לאפקורכן, אין לאל ידם, ובכורי עתים כעפר החתום לתם, שאון ימים שאון גליהם, והן המה העומדים על הפרק למען לא תחד כבודם בקהלם עם איש הבימניס. אמנם לא מחכמה שאלו זאת כדברי ר׳ חנניא "אין בן ,דוד בא עד שיכלו נתי הלוח מישראל," ובכל זאת הומה לני.בקרבי "עת לשתוק ועת לדבר" ולכבוד מעלתך הרמת אשים דברתי ופירי האין בעע קופי חלושה . יכתבו. — הן. לאי נכזבה תוחלתי הלא יראתך כפלתך ולא יהיו דברים הנובעים מפי זקן קטון בעיניך, כי צדיק אתת. — לתהלח ולתתלה נקרא שמך, אנשי עדתך קביב פביב לך יתהלכון פרים