Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 56

מד, זאת י הגר! .עויהי בחובל. 'כי צבי תפארתי בציצת נובל. כי אשינע' יג1ן למדי תמרורים ז וראם חוללתי רק לעמל ותלאה. או חיות מרדף?עמקי בלהה. ולקוב'פד! יומי בבית האסורים? הה! הנידה, אורח זיזקר ופלא. הן בעד חלון.זה. חלון בית הןלא. לא ישלח שחר זוהר עפעפהוי. אין אביב. .אין_ק:ץ, אין פרח וריח. כל היום;גע. אלןי שוחח. בל אשמע רק אפיר מהמ״ית לבהו. אך מדוע ציר נעים עם כנפי־זוהר׳ מדוע תתמהמה כצל כית־הסוהר׳ הלך,קל'יגוני שמת פה שבתך? ברח ילד מפיה. עו^ה בארץ סביב, - לאה חיים והתענג מנועם האביב. כי אביב אחר בל.יראו עיניך. ברח לך השדה על כנפי־רוח. ץזם בין סבכי י_ער חציר ושיח. בשמחות וגיל תבלה חייך עם .דרור וחירות׳ תקוח הח:ים, באהבה תדשן עצמיך כפלים- שים תקצור ברנה שתילי כרמך• - ואני אדם נוע, נם נפש חלבה. תחת יזה הזעם פה קודר אלכה, תחת שבט הנוגש ןמ.רר ד!ןתי. כמעט נואש לעזר קרבי גביע. - כי בשרי עלי יכאב לבבי הפריע, שקש'הצלחתי חלפה ותקע תקוקי. אמנם אנכי,.בל אקרה פי שדי,