Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 39

39 , לבני יהודה אך ביום שבתת אף כי שכבו, המקטרת׳ מימי שבועה אף כי קמו, כפי התעודה היא נמאסת אף כי רכבו, היא נעצרת כבן שנואה < אף כי נמו ביום קנוח - ואז רחקו באהבתה אך בוערת - .מאהביה, בלם דמו, לבני נח . אד לא שחקו-?המרתה מענדיו כר״י שטעק, למשבתיד.. מעיהם המו. - .Von Abraham Goldberg משא צפון. מה־זך, הקול באזני מפאת קארץ׳ קול חח־ה מצפון׳ צוחיה עלי קרץ׳ ןללת עם נאנח אצלי'שוקע; אין קרבות בארץירוס/א אין מלחמה גדוד אויב וימתנקם לא בא שמה מי יעז לערוק? מי ןע'ז הרע? תחת בנסי מלך אדיר צולח׳ הכין בעיח כסאו עד בלתי ירח׳ כל מלכי עמים משיאתו יחילו. יחסי' המון' לאמים בצל' ידו ישובו׳ בשלום וישליות השקט דדל ינובו׳ מי אלה אפוא שם בכי .יגדילו? עודני בלבבי חושב מחשכת לדעה מיוצא דבר אזניקישכת, ׳/ואחד פליט מ<ןנדי נתן אמר; «הקול קולי ועקיב במר נפשו צורח׳ מפני עקת זדון כה יתיפח, י שים קטן ו;דול הושם מךמיש כחמר." י «הן הקים לא טובים עליהם נטלו׳ לא כקרב לב איש רק כשאול' חוללו׳ באף וחמה התום בבורסות מתחת; בי על בחירי אל הנפוצים בבל פלך, יפד שם מקרוב פתאום המלך, לעשות תועבות מורידות לשחת".