Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 40

״?כל fa־» ארץ?את ראשם.יקיפו׳ גם לבושיהם בלבוש נכרי!סליפו, למען בעמים גם הם יתבוללו; מותה יבושו בעשות המזמתה׳ למיני ה׳ש^ש!שלחו זיד'בעולתה. כי יתגברו׳ אם רעה יפעלו.' "אף גם זאת חמת המלך לא ש?כה׳ עוד צוזקה חשכה אלף פעמים בכה׳ נטרה עליהם, לולקת עולם נגזרת י לימור?תי ספד ל!לדי היהויךים׳ למען סנוך אזנם'לשמוע פלמוךם׳ להבין מליצה ודעת בלשון א0רת*. ־על זה שיק ואפר ר?ים י״צייעו■ יקראו צום׳ ונהי?טריום ישמיעו, י י על נפש עולליהם בלי' ר׳!קוננו: איך.יטו בנוער׳ אוזן שומעת׳ לש?וז מדברת טוב טעם ודעת׳ ולצוף אמדי חכמה' לבבם!תנו׳ הלא נפת תטפנה שפתי זאת זרה׳ מתוק לחך, ואיסריתו'כלענה מלה,!בלע,קרב איש,?ל" י אוכליו יאעזמו; בי אם בילדי נכרים ד!ם.ישפיקו, ןל פקודי'!; הלאה ירחיקו, לא להיטיב צעדי אך להרע!ךוכמו.' .אז תאבד תורה׳ ואמונה?טשה׳ ברבבות קודש נקנה לנו מורישה, " ’בה לעולם בת־עמי לאל אר'שה! כי על נביאי1 ית סוד כחש יערימו׳ ■ דת אל חי אך למצות אנשים!שימו, אוי לנפשם׳?י מז-רועותישאול נתפשה־. (הה«6ן נמחנרה הנאה.)