Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 38

"העשנה׳ «הנוצחת ״את השינה * «היא לרגעלם «מעת"שומה׳ «?ד לקרעים "הלביש גומה י• «ומי;לים ׳"את גו;תו "לבקרים' "מטטת־ו׳ "ובטרם .קרות "את בגדיו "למפחת .לא ישלח;ליו "מי זה;רד׳ י «מי זה עלה, «אם?פרה "אם בעגלה׳ "אם בנהרות׳ "אם'באניה׳ «אם בבערות׳ "אם’בציה׳ «מי יארייס "המעברה, "בלי לקוח '"קנה הקטרה? .היא ה׳א 181. "היא תנחנו. «כאיש אמו '״תנחמנו• נשאי בבתה׳ ישר וימלך׳ פשוחי קסף, . "בלה ברו?:ה «אין בה חרמה, "אין בה תועות «מים עקבות׳ .אין בה שואות «סתרי חב1ת - "למגרו רואות ״בארבות.-•-״ ואם' נטלה אלה לפארו, ואת התהלה;בשיריו׳ ז אחרים למולם?־ י יתנו בכר";ענו כלם' י זאת הברכה: "מי זה בועט "במאכל תאוה, "ולמועד «;עט נאוה׳ "לבלי קהת "המפחת! «מי זה ר!;ה •במטעמים׳ י ולא אדוה י ״לה כצמים v «מי יתפאר «ללבש היל,- .ולהנער "יכל י הליל, "והוא יתקלס י "בה?רהבים, »בלי התעלם .באהבים «ולמעצבה ימלא כף נחת. 'לעכל {ארה י«לנפש שבעה, ׳וגעום נדבה T ''*היא'לצמאה. •מה נחמךד" ז «ומה נעימה׳ אם נצמדה "היא התמימה׳ "נין שנינו .אם קוננת .כפמת "על לבינו, »עת שכבינו "על 1לעךש׳ ׳ "והיא-גוערת?- "מחלה וננע בה נשכחו. י "צר יימנע •מ?ה!בדחו. "דימשמטה י "בה נסתרה, "והתרומה ז י ״?ה נ'מהךה. «נרד לנשיה׳ »לקצבי תהמות, י יובבאקה 1אל ים החלומות, "מלאת יופיי '"נראה תבל׳ "אין יכה דופי¬ ’ אין בה אבל יבלה ערוכה "א-ן בה ער-ןה «עם מפחת