Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 37

לכןחי משכרת 'במ^את vAY. באיעןמרת טרם ילחם לנפש ךמ?ה י ’יקנו'?!ליה;?י הםךהקה נז־לה אליה.. - רבו דעות מ$ה נואלו׳ עד לטאות פרצו עלו; להפן יכסלו ז כלול מול «0p1׳ בתהם מול רומם׳ באבות יהנלו. מהנצרות' י י?זי• י.לי׳ מהגברות בה נבעלו. .ראו זה?לאי י •קוראים ’אלה - ימי זה בקש "צרי לשחת׳ "ויהי עקש .מול מפחת? •לעג לתרופה? .בוז לתעלה? "רק היא צרופה •להצלה'? -;37 - רק ההלשים מנת;נדו. נם הלעזים בת בגדו. נבוני לחשים י בת יצ/ןדו׳ וכבקדשים בת/אחדו׳ כמו באחותם - ועדי מותם לא נפרדו. יפנו מישוקים מנם נחרקה, ’ ועדיי שחקים " יצעקו/קמה. יחנו סביבת י יאהבוה נדבה, בבידודי שכיבת תדוץ דאבה. ונפש 'שחרחרת י היא תרומנה, כי כקטדת תשוכןי הימה. מעני בצרת "יחרב היונה, בעד אגרתי י האדזרונה, ומהרו קחת בעז אביונה׳ למפחת את הלבונה.?לי אוקלת את הכית. בהתגאות נעל להב׳ כל,תר.אות?'ני הרהב. תמיד אובלת ב?ה פתוח. וכמו נבלת 'תנחיל רוח- כמו י החח היא הין שנים׳ וכמו אח 'תישק שפתים. כסיר נפוח ’ היא קוצ?ת׳ ורק רוח היא שואפת. לצרור כסף היא ממארת׳ לו כדותף?ה' פועך־ת. האנשים י בת חמדו׳ בת נישרישים י במו נלכדו; שועים ורשים לא ימעדו - בריתם כךתו י לאהבה בנפשם גרסו י לת לתאבה• "היא לקיבה •כמרקחת׳ Lesekreise der lvoeklis Jizchak zngäuglich zu machen: da nun die Erscheinung unserer gesammelten Gedichte ״Kenaf Reuanim“ sich sioch in die Länge ziehen dürste, so kommen wir dem vielseitigen, un« nur schmeichelhaften Wunsche,hiemit nach.ll'inn sNki '»v Stern.