Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 29

29 "ולוח חן תשפכי, "מעון פסיוס ספארי, "בפטורי ציצים סיפיהו, "ואחלי יפעת תמונתם "לנגוס עינים חמשוכי. "ולחכמת מאור סוצנה "משכן נאלח תגני, "מעון סמי ומאוס. "המיה וסוררת מכגדי, "תכללי את יפיה "בהכבירך לה מצותיך. "לפניה הוד הילל, "לעיניה חן יונים, "ללחיה מגדלות מרקמים, "לשפתותיה הדרת שושנים, ותלניש־ אותה רקמות, "ובהיכל ענג תושיגיה, "יסרני ב צלה עוגביה, "מספר דודיה תעצימי. "ומן אשת צדק "תקפצי את ידך, "ולא ממני מאומה, "ועוד אותה מתעיבי, "לשקון משומם תשימיה, "ותושיביה גלמודה וסודה, "אין דורש לה, "ואין מבקש אהנתה. "הוי טנעיעורת! "מפעלומיך אך מעקשים "ומעלליך אך תהפוכות". יהושע נתן אמר ורוחו לקח הניעה: "כדם ענב חכמה, "כפרי גפן תנונה, "אלה בחרש ישמרו, "בזהב ובחרון ישחתו, "המר ימירו ריחם, "וטעמם יחלון> לו. "נסי נא ותדעי את בת מלך! כן חכמה ותבונה נתן וביופי תאבדנה, משכן לאביר יעקב. ולו יסדת אותו בספיר׳ חסד ורחמים! (שם שקלים שם) בת מלך רומא על יהושע התבוננה, נבנו חנניה הביעה, עפעפיה אותו בחנו, תארו, חשך משחור, מראהו, אישון לילה, קוצרתיו, סירים סבכים, עיניו, נחבאות בחוריהן, לחיו, גלם ועור, שפתותיו, צלמות עלימו,;קצו, מבוכת יעל, כלו משחת מאיש, מבני אדם שונה, ותפתח שפתיה עמו: "ספיר.;הב ישוב׳ן, "פעדה, חרון סביבה, "יקל, ביקר יישם, "הוד,בהוד ישמר. "ואיככה אם כן "חכמה בת אלהים "מספיר וגביש יקרה ,;ופטדה לא יערכנה "להודה אין משל "ולהדרה אין דמיון "תישם בכלי נמאס, "בת עץ תשקצהו, ״ויהי מורת לה? "יפה-פיה אין כמוה "בנוה מגאל תשכון י "וסות רואי תעטה? איכה בן חנניה! חכמתך היפה כלבנה במעון נתעב הושמה? הוי טבע עורת! בעורון מעשיך תכונני! בבלי דעת תפעלי! "עלי משכן אולת י "הוד והדר תשוי, לבית ספלה אמד עשה אבון שערים, יימול הון עתק לבלול את יפיס. ״לאה מה עשיתי! אמר למנא רעהו "שית לבך להדים, "’קל אפארתם הנימה, "וכמה מרכושי פ!רתי, "אנא התבונן נא" י׳גכא נתן מענה: "מה נמלצו לחכי דבלי גן באלי: יישכח ישראל עושסו יינן לו היכלות. הן נשכח ישראל מה אלוה עשהו י ימה אניהז קנהו. לא;כל עוד מה מעונתו בארן. והיכל מה ■יבקש. יינן לו היכלות מאבן ושן קרצו. ואל מאד נעלת לא היכל גדת, לא היכל שן, אך היכל נשר, אך לב בר יאוה למושב לו. אך את נפש הומיה חסד ורחמים יבחר לו למשכן, בקירות ספונים בחמלה ברפידת מנינה דלים רוח קדשו יתלונן. עתה דע לך מה הסכלת עשה 3ב;לך לכוש רב על מכון לשבתו בחישת אבן ו?רזל! ימה טוב היה לי עשית לבך