Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 24

24 פפסם? ואס לא סהענג נפשנו גפירים האדירים אשר פר המלץ הגדול רמ״ח לולאנוו ואחריו ממן המנעיס זמירות רנה״וו נעל שירי וזסארת? וכן נכל דור ודור יש לנו מליצים נעימים מפוארים (כוכבים מזהירים על שמי המלילה!) המשמחים בשיריהם אלהים ואנשים והם לא יקלאו בכתם אופיר — ולמה נוציא בפרע את מחבר שיר חנכת הבית לדוד מכלל המליצים היקרים אשר השיגו מנדבת ידי הטבע קניניס כאלה המכשירים אותו להיות מושל רודה בממלכת השירים ולאמי ששרתה עליו השכינה נשעה שחיבר שירתו למען יענו אותה מרדכי ואשתי והמן? ועוד הלא אין שום הועלת גזה אס באמת חי נביא אחד כמה מאוס שנה לפני הא:שים הנזכרים ולמענם תיקן הוא שירתו, כי למה תאציל עליו סקנ״ה מרומו לצורך זה פן לא ידעו מרדכי ואסתר לשפוך שיחם ורנתס לאלהים? והלא לפי דברי חז״ל מגלה נו״ז 5' היה מרדכי אחד מן השנהדרין והס ודאי היו מכירין בטינ ל״הק ואסתר ודאי הכלרה לשון ארמי על בוריה וחכמינו אמרו בשועה פרק זי משנת א' שתפלת נאמרה בכל לשון ופירשו בגמרא תפלה רחמי היא כל הירא דבעי מצלי וכן פקקינין או״ח סי' ק״א (ומה שאמרו חון מלישון ארמית ראה הגאון אכיתו רבה סק> סי' ש״ב. ומצינו נשפר׳ פ׳ ברכה ע• קרא הי משיני בא, כשנגלה הקנ״ה ליסן תורה לישראל נגלה ני' לשונות עברי, רומי, ערבי וארמי. והכוזרי מיש ס״ח אמי שא״א היה מדבר בארמית ב^ור כ שיד י ם שהארמית היא לשון כשדים והיסה לו העברית לשון הקיש והארמית לשון חול! וגם לענין גטיןפסק־נין א״הע קנ״י א' שאין הבדל בין עברית לארמית וכן הרחיבו לדבר בזה הגאונים ר' שמואל יהודה קצניאליננוגן ורבינו הרמ״א במכתביהם שהריצו איש לרעהו, תשובת הרמ״א מן קפי׳ו ועד ק״ל ועד בכלל שלשון ארמ מ בעצמו ניתן בסיני וברוח הקדש זה הוא מעלתו, לכן אחרי כל הדרישה צריך אתה לומר שכוונת הפסיקתא זוטא שהבאתי היא פשוטה כמשמעה ומרדכי ואסתר ( והמן V על דעתו?, חברו בעצמם מזמור שיר חנכת הבית לדוד והלמ״ד של לדוד ע" ד למינו בראשית א׳,י״ ר; בני מררי למשפחתם לבית אבות ם במדבר ד' כ״ט ,Serundwn midi ר״ל ע"־ שחיבר דויד המלך. וזה דעת ר' יוחנן ברכות פרק א' מפני מה לא נאמרה נו״ן באשרי מעני שיש בה מפלתן של עע״א שונאיהם של ישראל שנאמר נפלת ולא תוסיף קום בתולת ישראל. ומי עיקש ולא יבין שלא יתכן להיות כוונת ר״י לאמר השמיט המלך הקדוש אות נו״ן ממזמורו עקב כי יאמר הנביא שהיה חי כמאה שנה אחריו תוכחה אחת פורעניות על ישראל המסמלת בנו״ן? אבל להפך כיון רייי לאמר כי המלין המחבר שיר תהלה לדוד חי אמרי ימי עמוס לכן מנע לאמר אות נו״ן בעבור ידעו ב״י את דברי הנביא ההוא ולמען לא יפול לבבם עליו באמרם מזמור שיר המעורר את הלב אל בטמון ואמונת ה׳ שהוא פותח את ידו ומשביע לכל חי רצון. והנה סבר ר' יוחנן כי אחרי ימי דוד זמן רב חוגי שיר תהלה לדוד ועדותו שלא נאמרה נו״ן באשרי. ואני אביא עוד ראיה אמרת לדעתו מתוך לשון המזמור שנאמר בו ארוממך אלוה המלך מה שלא נמצא זולתו בכל כתבי קדש שיהיה נקרא השם יתעלה העלך בה״א הידיעה ולא יבוא אליו תואר אחר לבאר את הסתום מי זה הוא המלך (אם לא נאבה לדרש מז״ל נדדה שנת המלך שנת מלכו של עולם) כמו ישעי' וי״ו ה' וירמיה מ״ו י״ח; מ״ח ט״ו ונייא נ״ז נמצא המלך ה׳ צבאות. לאמי אם לא תדע לך מי זה המלך הנה' אבאר דברי שהוא ה' אלמי הצבאית. ותהלים כ' יו״ד ה' הושיעה המלך יעננו נחזיק בדעת המפרשים חדשים וגם ישנים למשוך שם המלך למעלה אל פעל הושיעה כלומר ה' הושיעה אל המלך ולכל הפנים