Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 21

21 זיניליען-»׳^»* St) ויניס ינכה(ועל דרך זח נמלפו בארץ־ארעא-ארקא(ילזליה יו״ד י״א וגמלגומים 6ij ולא אמנע להעיל כי לדעת איזה מחקרי הלשון השם (סנן (Sire (Seigneur נשפת ציפית ג״כ נגזל מן שי. והנה נקל יוחל להאמין מעשה ירמיה מלהאמין ספור העוואנגעליסטען ממולדת הנוצרי. ואם יאמץ איש כי הלתה נערה אמת מהזרע שנכנס נקיגתה ויפותה לזו, אז רק כפשע לו אל אמונת הנוצרים כי הרה עלמה מהרוח אלוה אשר עליה נא, וד״ל א״כ הספר הקטן יגן תירא ישן נושן הוא וכל דברים זרים והנליס אשל יסופר נו איך נולד בן סירא מנת ירמיה מעשה אחד שלוחי הנוצרי או בן גילם הוא. אולם ברבות הימים נשתנה צורתו, כמות שהוא עתה כי מלו בו ידי זרים אס גצדיה או גרמיה שינו והחליפו ישמו בו מגרעות ונוספות וכן כתב הגאון החסיד ר׳ יעקב עמדן נספר המטפחת ח' נ' דף ל״ז בענין חבור ספר הזוהר והראתו מהחלתו אשר הודיע החכם החסיד נעל ספר היוחסין נשם הרב ל' יצחק דמן עכו שהיה תלמיד מנר ונעל סודו של למנ״ן ז״ל ור״י זה הלך לחקור אחיי ספר הזהר שכנראה שהיו דגליו מופלאים נשאבו ממקור עליון ואשר הוא ירושלמי נראה שדבריו דברי קנלה ואמת יאשר הוא ל״הק הם דברי זיוף דברים אשר בדא ר׳ משה דיליאץ מלבו. תאריך הגאון החסיד נעל המטפחת מאוד, ממנו מצינו למדין כי נמצאו כפלים בידינו אשר ישלמו שרשם אל ימי קדם וסעיפי פארותיהם חדשים מקרוב נאו לא שערו הקדמונים. ונזה יבוארו דברי י' יגסף נסנהדרין פרק חלק אף נספר נן תילא אסור למיקרי, כוונתו באמת על הספר נ״ס הקטן אשי הוא עוד עמה (ורב מזה לפגים היה.) מלא דברי רוח כפרש"׳ שם (וכפי שערת החכם בן זאב) והוא אחד מהספרים החיצונים אשי אסור לקראת בהם כמאמר ר' עקיבא אף הקולא נספרים החיצונים אין לו חלק לעולם הנא. — והספרים החיצונים הנה הם ספרי ברית החדשה המודיעים ברבים אמונת השילוש, הם ואין זולתם. עדות לדברי גלו לנו חז״ל טפח במקום ב' תחת אשל כסו כלו במקום אי. בירושלמי פרק חלק וז״ל: ספרים החיצונים כגון ספר נן כירא וספר ^ן לענה אבל כפרי המילות וכל הספלים שנכתבו מכאן ואילך הקורא בתם כקורא באגרת מ״ט ויותר מהמה בני הזהר וכוי להגיון בימנו ליגיעה לא נמנו ע״כ. והנה קראו לנו נשם שני ספרים חיצונים בן סירא ובן לענה שאסורים להקרא ועוד אנחנו לא נדע מי אלה האבות ושמות הגנים לא הגידו לנו ונשמעם. אבל השני שמות אמד הם והשני עי׳ לראשון כלומר אם תרצה לדעת איזה בן כירא אסור לקראת בו, דע לך שזה הוא בן לענה. ועל דברים כ״ט י״ז פן יש בכם ■שורש פורה לאש ולענה מ״א דלמא אית בכון ננר מהרהר מטאין או זדון פרשי" כלומר מפרה מרבה רשע; והסעורנ־ מוסיף ומפרש חושב להדיח רבים אל דעותיו עכ״ל ע״כ לכל הפנים נרמז בבן לערה איש מסית ומדיח-(אלום רישיה חלי כדגשא וסופיה מריר כלענמא דמותנא — מואר שלם מהמפתה!) ואס אינ:ו מבואר עוד כל צרכו ביברי הירושלמי שלפנינו תנת נפיריש איתמר במדרש קהלת על עסוק ויומי מהמה ברי הזהר נזה הלשון: ויותר מהמה ממהומה■ בני הזהר שכל המכניס במוך ביתו יומר מכ״ד ספרים מהומה הוא מכניס בביתו, כגון ספל נן סירא וספר בן תגלא, ולהג הלבה, יגיעת גשר להגות ניתנו ולא ליגיעת בשר עכ״ל. עיבה ראה נא אמה איש משכיל כי גם המדרש יקרא לנו נניס בלי שם תמיד בראש הנן סירא ובעקבו יבוא הנן תגלא ולא יגלה לנו מי זה הוא ואיזה הוא. אגל אם תמחוק את המי׳יו מראש תגלה ומקרא "ובן גלא" כשם אחד תמצא מבואר ומפולש לעינך השם עפאנגעליא. והם הוסיפו נכוונה