Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 99

תלאות רנות אפפוהו בימי חלדו, וכל יקר יאחה עיגו על re מחבל. — ויהי היום ויבואו האוהבים אליו לעת ערב, ויוליך אותם דן משה אל גנו סכ5ןקף על פני תנתר, ויושיבם על ערוגת מטעיו, למען יתענגו על הדרת הבל ומלואה לעת בוא השמש אוהלה. — היום רד מאוד, והחישה נטתה ללון מעבר לנהר פרת, ואך את קרניה האחרונים תשלח על בל גבעה גבוהה ועל צמרות כל עץ רענן ויזהירו «הב מאופז, והאוהבים האלה יושבים שלשתם, והדומיה שוררת ביניהם, מתבוננים ומתענגים על יקרת הארץ ומלואה, אשר הופיעה בהדרת קדשה; וכאשר לבם נמלא רגשי נועם, פתח דן אברהם את פיו, ויאמר: חי אלהים! מה נקל לאיש להיות מאושר בארץ I אם אך על תאיץ ומלואה יתענג נעת צאתם בהדרם, הלא מחזה שדי יחזה גשמים ממעל ועל הארץ מתחת, בהביטו בכל מבואי בוקר וערב על יפעת צאצאיהם; כל תאוות זרות ותקות נכזבות כעב תעופנה, כל ממה ועצנון לא יפריעו מנוחתו, ויהי אך שמח! טוביה דבריך רעי יקירי, ענה דן חביב, 2' נקל לאיש להיות מאושר. אבל אושר כזה, אשר תדמה בלבבך, לא יעמוד רק רגעים אחדים; כי תנה כמו אם ימשוך איש ביין את בשרו, או ישתעשע במינים ועונב, אויתעלש באהבים, לא יאריכו ימי אשרו, כן אם נתענג על הדרת הארץ ומלואה, רגעי אשרנו לא ♦משכו, כי תאוה נהיה תערב לנפש עדי רגע. ודע יקירי, אן> כי מתקו לי דבריך ונפשי קשורה בנפשך, בכל זאת בדבריך אלה, כממשל משלים ודוברי צחות אתת בעיני, לבך יהגה נשגבות, ושפתותיך הנענה מלילה מידות לי. אדמה, כי רק התבל ומלואה, אשר האירה פניה ניפעתה היום, לקמה את לבך במחמדי שעשועיה , ותפזר לעיניך פרמי אושר יששון בכל פנה ועבר, ובטוב לבך עליך תראה גם את יושביה מאושרים לפניך. אולם היארכו הרגעים האלה? הלנצח יטב לבך? או התיקח בכל עת ממטעמי התבל כאשר תאוה נפשך? נער אתת, ואהבה' בתענוגיה מצאת קן בלבבך על כן תראה בדמיונך פרחי אושר יציצו נטל ילדותיך נם לימים יבואון, אולם הימים כחזיון לילה יעופו, והארץ ומלואה, אשר כנן עדן הימה לפניך תאבל ותמלל כחציר יבש, ימי הזקנה והשינה יבואו, וכננול עלה מגפן, כן שושני נעורי אנושייבולון, שער ראשו כשלג ילבינו, ישנה פניו וילך! אבל יעי יקירי, שאל דן אברהם, הגידה נא לי מה תקרא אתת בשם אושר, ואי-זה תגבר מאושר? הצלמת ומלוה בה אושר אכנה, ענה דן חביב, והאיש, אשר האושר תפיל חבלו בנעימים, מאושר במקרה אקראנו: כי המאושר או המצליח הוא רק על ידי מקרים המשלימים חפצו ואשרו, כמו העני, אשר יתעשר במקרה על ידי נמלת אבותיו במותם, האכר ע״י ברכת יבול אדמתו, הרודן) אמר הכבוד והתהלה על ידי מהללי קרובים, והאוהב על ידי אהובתו — אבל כלם מקרים הם, הרגעים יחליפו, והמאושר יהיה קשה־יום! ויען דן אגרתם ויאמר: גם אנכי ידעתי כי אשינו לא ימשך, ומזח לא דברתי עד כה. אך אמרתי, כי נקל לגבר, אשי ישיה נפשו בו, להיות