Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 98

כבפשתים וצמר בסערה. נצוץ מבעיר יהי ללהבה! כן הסחת אומץ וגבורה. בלב נדחים ושונאי תועבה; במעוטי עמך ׳ השרידים, אבד אבדתהמאבידים, רוחך מלאה בחור ואיש,שיבה. בבניך ערבת מלחמת, המסיתים ומורדים סלית וכמו שבלול הלכו תמס,, והצורר המכלה כלית. זרקת שקוצי צרינו. מהלאה למקדש. טעון אלהיגו. אף שבט מושל לך כרית. יהודה מכ״בי המתנוסס. אבן נזר ראשון לפרזוני. *) ככפיר אריות סביביו טמותת. עכר וטרף ורמם בזדוני. נשא נסו אל כל השערים. כתוב עליו אלה הדברים: »מי כמוך באלים ה׳!' (ההמשך נמיוביה הנאה.) לפדות עמך.,חייך ערבת. אם גם אש במערכה כבה. בלבך עודנה מתלקחת, להציתה בעיר אלהיט הנוה. כרצון אלהיך לו לנחת, להכרית הנעבד ועובד בעל. ממזבח— פריו ממעל׳ מארץ — שרשיו מתחת. בעיר מודיעין ישבת דומם. בתסלתך קודרשחזה; לכרוע ברך לשק!ץ משומם, בקש הצר אותך לנדוח. אם ״עמים כלם אלהים כסל. "ימירו ברצון פסל כפסל. .אני לא אמיר בשוא גדל-כח בענותך זאת לשרי צדיך. והנה יהודי בא בעזות מצחו זבח חזיר לאליל על פניך 1 חרףאל.בעצמותיך רצח! בחרב הצר.מנו חטפת, הרגת שניהם. חיים אספת, הקדשת אל בישראל נצח. 0^חומ1ת אל. .Don M. Ornstein א איש זקן ונשוא פנים גל בילכחי כפל קטן, אשל על יד כהל עלה, שם האיש ההוא דן משה הכהן מגילי קפלד, ביה מעונו היה שוזול בנוה על יד הנהל,׳ וקניג למעונו גן נסמד נעוע בעצים עושים פלי מגדים למיניהם. _ושני אוהבים צעילים לימים היו לדן משה הזקן, שם האחד דן אבלהם חכלמולי, ושם השני דן חביב בן אפלים; ויועדו האוהבים האלה יסדו לבוא בכל לילה לשמוע אה חכמה דן משה הכהן, כי נהקיל ביל מימים, כן סקילה חכמתו עניניס למים ונשגבים לכל השוקדים על דלתותיו. גם האוהבים האלה אהבו המיל לשמוע שעוני עמוני חזלדוה הכהן הזקן, כי *) Nach Ges.: Anführer.