Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 97

97 DYY- יתום . .v°n Jos. Mayer?דד אלן דרכי בדממה, בי המיה אך אנשי קשי לב. הלל לפני מדבר ’?וממה שמנו ועעו רק בעד הגו ועל רוחב פכי תבליכל פאה חנם דברו אתי קשות אין לי ע־וד לנוח מרגעה. י והם הרוו בבתיימשוש, - צורי הנותן בי נש?ה להתהלך על פני האלמה׳ אך אתה עזרי'וישועתי, לך אעריך קולי ותקותי' אשר 7יתיום ואלונה תעודד. היה עמדי!'לא אהיה בודד "־ כי אבי’ואמי עזבוני. ססדיך ה^ה ינהטוני. - לך מכאובי נפשי אפתה . בבן־אדם ובנדיבים בל אבטח. אל ידברו עלי עוד גבוה!’ י _j ולכילי’ בל יאמר עוד שוע. — בלבי מושב;גון ואבל. דו;תי לי אך לעול וסבל. איננו בוקע שחר אורי ויהי לאבל כגורי. אבותי לקבר הובלו. הלא המיה בעבורי עמלו ועתה מדרכחי כי אחיל ז גורלי נלאיתי הביל' 7 * T ״ י T ואמרתי בלבי נואש, נמס דופצי וחמודי כעש! לנוד ליי קראתי למאהבי הם רמוני י אוי לבי דרי. Von Moritz Strauß. (הצלת אמונה. (המשך כצור חלמיש. ובלי טנוח עבר באדן. הצביא צבא - במחנה האדב הרבה דאבה׳ מדחי ישראל הגביה בה. מתחיה כהן בן יוחנן ׳ גלית ממקדש אהבת! אך זכרת עת עמוד אש וענן — ותקות ישועה לא עזבת. ואם רוחך כמו על עפר נחת > כמחריש כרית לאויב שחת. כעב קטנה בטוהר הרקיע. .. תלך ותגדל מעבי שחקים. תחולל רוח. בשחק תרקיע ׳ מחשכת מום תקלע ברקים ׳ תפיל היכל. מגדל גבוה. בהמון גשם כביר תרוע. תשחית יבול בהרים ועמקים. כן קם עליך, הוי בליעל < 'איש שבע ימים. גופו שחוח; אמנם חזקת רוחו כלי מעל. 13