Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 94

1 ל - 94- לאמיר בכלא למעני תשימי באופל מחשכים י כל־יקר לבעליהם. לציץ לפלא לבעבור הרעימי מבין החרכים? j , ״ לא למעניהם, — שוכן חרדים כל־סגולה יקרה t ז ן tItj עני וגוע י אף למראה עיני עוד יכה בסנורים למיו לזרה שולל מתעתע? — 1 לאשר תתני. ואוילים תעלולים | כי במלאת ספקמיו י_ביטו במכוני 1. עדן 6ז ירנעו עמם התולים! יצר גס למיו למחסור ועיוני: |; באשר מצאו. » .לא לחכמים לחם" ן ובבא 'שאלתם .הלא שמעתם שמוע«! לא?מצאו נהת ,ארור מרחם תרבה תשוקתם "איש השכל דדוע. אלף על אחת "נקיון שנ?ס כאמיר בכלא ■ «לרבים יחכמו יושב מחשכים .'מקו בעצלתים אציץ לפלא «בנפשם.?אשמו מבץ החרכים. אהח! עצב! חישמל במחצביו אף לאייש כמוני בהר החוילי הרבית הקצף מכמן זהבו במחסור ועוני. אשור למולי. בכל תתן מגרעת , i ונוגה ההרס ־ לכל דאגה בחבל :ו מידה קרנים הוספתי אף לדעת 11 ■זי ¬ו¬י¬ על יפעת ההרס כי יתרון — הבל. מזהב פרוים. אבקש לחמי ן׳ שדי! למה לא^מעמיף;! נתת אור לכפיות מערומי י׳ לנדבה שמה ואסתר מפניף.- ®ביט מן החור; עמם אלכה קודר וישמח דכא חלכה מט ורפה־לח. ככח או־דיופה בין להל,ת זדונים עד־בלי אחלופה יעצמה ואיונים. בין זאבי.?גלב המונים המונים לטרוף M . הבוז לגאיונים. — אשבע נדודים י . צפה לבני־שחץ ללחם נמוךים ומים לחץ. אומלל אני עתי בוגדת תקותי דמתני מיום הולדת. למרוץ?נינים אחזה בכלעזאה 1בלחמזית ־החיים בטובה מלאה. לספות;גוני לנפ&י' הצמאה לרבות עצבוני' לרוחי הנכאה. שעח עצב! הרף נוגה! ,עביי .■ עד אבליגה! י: i