Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 93

— 93 — Bon M. Kodier, Oberlehrer. (בל8ם שבלים *־ (הימן) בראשית •"ב ו׳ אלון מורה. רם,” ורב המבאר ז״ל הלכו בדרכיהם בשירוש שחי מלות האלה. ונראה לעניד שמלח ,מודה" יורה שאלון זה היה גדול מאד, והיה מורה דרך לכל תולה־ נתיבות, המו שמצאנו נס בעת שלנו עץ' גדול בשדה להודוס לנו הדרך אשר נלך בה מהשר לכשר. .Eine Eiche, die zum Wegweiser diente שמות כ״ב ד' מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם. מן השלונתא דנמרא מביא רש"׳ ז״ל דעת ׳'א שדהו של מזיק. והמתרגם הלך בשעמותיו לתרנומו: 0 muß er den Schaden bezahlen©״ ,mit seinem besten Felde oder Weinberge ולי נראה דעת רשב״ס נכונה מאד, והיא כרב אידי בר אבין (בב״ק דף יי ע״ב) שיש לשרש שדהו של ניזק . ה׳ התורה באה להורות לנו מה על המזיק לשלה. וזה רק לשי השדה של ניזק, שיש להעריך כמיטב שדהו, אס נס מקום הניזק איננו מן המוטב. כ׳ איך נוכל לומר שדהו של מזיק, אס המזיק אץ לו שדה? או אס יש לו שדה, ואין לו עליו מן התבואה אשר כמוה הזיק? לכן יש לחרנס השקוק הזה: Wie das Beste seines Feldes!des Beschädigten) und ,wie das Beste seines Weinberges soll er bezahlen וזהו העונש, אע׳ש שמעט מזער הוא. במדבר מ' כ״ד מנן תמש ועשרים שנה וכוי ולמעלה אמר מבן שלשים שנה . אין בידינו ונס לא ברצוננו לריב על דברי רש״׳ ורשב״ס זיל , כי יוכל להיות שדבריהם נכונים המה. אונס לא אוכל לשוס יד על שי להחריש דעתי. כי לשענ׳ד יש לשרש שני השקוקיס י האלה על נכון, אס נאמר שהשסוק הראשון אשר ציה מנן שלשים שנה בני הלויס יעמדו לשרת בקדש, הוא רק במדבר שכולם נקבצים במחנה אתת ודי נהם אס יעמדו לשרת מנן שלשים . והשקוק השני אשר צות לעמוד לשרת נקדש מנן כיה שנה הוא בארן ישראל, כי סס הס משוזריס נין ייב שבטים, וכולם אינם יכולים יחדו לענוד בעבודת המשכן כל השנה . כמו שמצאנו בדוד המלך ע״ה שהחליקס לכיד משמורות. על כן אמר הכתוב שיכולץ_גס מנן כיה שנים לבוא אל הקדש לשרת . דברים ׳'ט ׳'ז והנה עד שקר העד . אמר רב המבאר וזיל: העד כמות שהוא דהיינו עד שקר עיש. הנה לשי דבריו מלת "העד" שעל הוא ולא שם. וראיה לזה שירותו על שקר ענה באחיו שאמר: ,לא די שהעיד שקר אלא שהעיד שקר באחיו" ונם תרגום אשכנזי לשי זה הוא שתרגם: Wenn״ der Zeug« falsch ausgesagt und wider seinen Bruder falsches Zeugniß ".gegeben תמוה תמהתי על זה השירוש. כ׳ לשי דבריו מלת שקר תואר השעל היא למלת העד, וזח איננו' נבון, כ׳ מלת שקר מחוברת במקף למלת עד שלשניה וגס יש לה נגינה משתקת . וגס קשה, אם מלת ,העדי שעל היא נננין השעיל למה חקר ה, הידיעה מן השם ״עד' כי הוא עד־חמש הנזכר לעיל. ועוד למה כחוב העד ולא העיד כמו השיר, אם הוא עבר נקתר נננין השעיל מנע״ו. ונראה לשענ׳ד שמלח "העד' שם היא עם הי הידיעה ומלת סקר תואר השם למלת עד שלשניה המחוברת לה במקף, והוא כאיל ו נכתב להישוך : והנה העד עד־שקר . ועוד נראה לומר: ודרשו השושעיס היטב נששוק'הכיל יש לשרש נו״ו החבור ולא בדיו המהפך . ובאשכנז׳ יהי׳ לתרגום הסשוק הזה: »Und di״ Richter haben genau nachgesorscht, und stehe: der Zeuge ist ein falscher .Zeuge; er hat falsch ausgesagt wider seinen Bruder _____ פיזי צו׳ ק*בלע־ Bon Jacob Joach. Korn. אנחת דל משכיל לפה הורדתי פה בשסל. צל־מות הפרתי pfo בערסל .עברה וצרה י פבטן”קךאוני לתבל הנעכרה לחברה ישחרונ, נפשי הומיה באנחת רעם פוערה,עניה »הוי!" בזעם. T I־ י) Heft 33, S. 83, Z. 20, שדו« רק בינוני שעול הוא sind die Worte »ach שמלת das. zu lesen.