Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 68

- ssy - המקולאות בעלטה הכסה, אך אם לסירה המסכה הנסוכה על פניהם, וצעיף המוסך והאופל נלימה, ,אז יתראה לנו יקר תפארת,שקב, הנוצן מכליות ־האמת, כמאמר החכם מכל אדם: "תפוחי!הב במשכיות כקך" כי המה ידעו נאמנה בי נפש האדם תתאוה אך לאכול פרי זיעת אפיס'ותגדל לעיניו יוקר הדבר אשר י אין לאל ידו להשיגה אך בעמל ואלאה, ובחללים לנצח' לא ינתקו על לוח זכרונו נקשרה, כאשר יאמר ראש המשוררים ד לנפלאות עדותיך. על רן נצרתם נפשי" גם קהלת מזה ידבר: "דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות רעועים דברי בעלי אסופות וגו׳״ לכן נמפש גם אכיזכו במשמוני מאמריהם ׳ הנבושם, אשר מכמה \\יס ודעת מלאו, ■זפוציא אמד מהם למקור דברינו היום, וגה הוא המאמר בגמרא שבת: ״אמונה זה סדר זרעים" האמון לזריעת השדה נדמה — הה I י v מה רבו הרעיונות ומה נש^בו העשקונות אשר רוח המכמה צרר אותם בכנפי המלות האלה אשר נכוחים למבין המא; ולא בערפל חתולתם! ורב טוב ושפע ברכה יצמיחו לנו, אם נשימה לנגד עיננו תמיד. לעבוד במלאכת מחשבת, ממך הילדות, מלאכת העבודה זריעת השדה, תורינו,. והיא לנו לעינים אך בה על שלשה דברים עלינו למתבונן: א׳ מסי נזרע, ב׳,מה נזריע, ג׳ ואיך נזליע. ועל זה נעריך מילין היום, ודי אלוהינו שוכן ערבות יריק עלינו כשל השמים את ברכותיו ממעל, ובאור.קדשו. יהל על רוסינו, ויקיר ממנו כל סיג ומלאה, כל מחשבות ורעיונות הרעות, למען כל •אשר יצא מפינו כזרע ברקה יפלו בלב השומעים, ויכו שורש בקרבם וישאו פרי למכביר לד׳ ולאנשים אמן. א. ימי האביב עת הזרע הוא, וכל •איש אשר ישמור נפשו מתלכד ברשת הרעב , אשר שמון לרגלי עצל בימי הקיץ והחורן>זאז אם אך שמש האביב מגמתי שמי הרקיע בשפעת הודה־נשקפת, והספיר. לטוהר תציץ קרי זהרה על פני האדמה, יסיר ■מעליו מוסרות העצלות והרפיון, וישד־ד אדמתו, ויזרע, שדהו. אך העצל ורפה ידים אשר בהימים היקרים האלה בשינה ונתעמם זרועותיו יחבק, ובהבל וריק יחלופו, אז תקות האומלל הזה למצוא מחסה ומקכור מזרם..הרעב והכפן, נכזבה,• כי■.ימות ■השנת הבאים, לא יועילו..ולא יסכנו לו, ותועלת אין לו בהם לחנה מלכת השמים על כסאה תשב וקלי זוהר משלח,על פני שדה ואמו, לשיא ירד גשם נדבות .עלי ■האדמה, ומרומי השמים ירעיפו .פניני טל על-הרים ועמקים-, שדה הנרפה,־ גם אם: קרן בן שמן הוא, יעלה שמיר ושית יישאר,בתה בישימון-בערבת, במעשה. אור, דגן וצמח עטקזלא יעשון>, ,ושושנים נחמדים ופרחים נעימים .לא• יפיקו ריח המוח: "על שדם עצל עברתי שעל.ברם ■אדם חקר ל3, vהנה עלה כלה קמשונים כסו פשו חרולים וגדר אבניו נהרסה״...— , . הולים ומורים! משפט הראשון לחנוך הילדות סאלפיכם זריעה •השדק בהמאמר תזה: "קמור אס חודש האביב". שמור ■ואל תעזוב ימי נעורי בניך, כי בלמי. התנוך בדרך ישר על פי ירכה בימי עלומים, צרעת ממארת, צרעת הסכלות והבערות תדבק בם.כל ימי •חייהם, ודלת* לבבם לנצח הקגרנה מבוא בקרבם ההרגשות היקרות והנשגבות, .והחמדה אל היופי והנשגב, והחשך יציב אבן פנסו, אשר עליו אלמנות אישי ימי החיים יבנו, וכל אושר רקע, וכל מחשבות היקרות עם •כל מיקר תוכחת סיים, ויקרת נפשי ורוח, אשר- כל ימי התהלכו בארן החיים אל מרום פקגת שלימות תאדם יובילהו, עליו:׳