Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 66

קויתי - התענגתי משד תןחומותך ואבי - אבד׳ ’ותקותי נשארה מעל. 5 Tl: * * “ T * T * : :־T T במנחם אב א1יב הרע בקלש, שבת כל־עיולה נסכי מיועד לחדש,, בכישיל ובילפות' הרם ממירי בת־ץד,וךה; מדי שנה בשנה עינ״י״ב־וכיה', אליד "ב״שיחי״אבכה רוחי "הומה ׳ ":ען אויב שלד בת־עמי החמודה. ביו בחדש המות הרע לי מאד תפארת ראשייסר׳ אבי לא אראה עיור. מעי מעי חמרמרו ארד שאיה! כלילת יופי מעל ראשי נפלה, אבי חמודי הוי! למרום עלה, זהחדש הזה יהיה לי לתאניה ואביה. עלי לבי לוי, עטיוק באבי, אבי הי<ןר נאסף מלומד לבבי, זשמר״״מצות יי בם עשר"היל! אמרם באמונה בתבונה למדי, יואל הסתופף באהל"למולי שדי, ובתורת אל הגה'׳0P1 גם ליל. T * אך מדוע אתאבל מדוע אקונן, מדוע אעורר נהי מדוע אתאונן, הן לעדן החיים נשא שם יתלונן, מכון לשבתו שם בשמי רקיע, ן״בול קלשו בשחקים שם"יופיע, ״פנו דרךי קול בערבות ירובץ. אשרד אבי! זרע?דקה זרעת, לא לחנם פה עמלת" יגעת', " מישל״ים אותה נפ״ש״ל,’ידע נורא עלילות; שם תקצור ברנה שתילי כלמןז" יש שבר לפעלתך לפי מעללך משכלתל' שלמה מבעלי תגמולות.