Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 61

- -- ,,הידעת אומה" שאל בקול דממה — ותאמר: "צא" ״דברי?א אליה" אמר נעל הביס אל אשתו, יהלך.לי מפניהן. ביים עברו יגעים עשרה , קשרת פראדיל לנעלה הבית את תולדותיה ואת קורות ימי ח״ס; ««ז בית תעמיד משתאה מחדישק לדעת מאץ תבוא, יאנה,תעביר? ושאשר 6p"ה לה מערת מסעה וצדקת נכה, רשפי אתנה ירדו תדרי לנגה ונעיניס מפיקות. גיל וששון הניעה על פכי גרשון, נתור נחמד למראה, העומ ■ נובח פניה. "היוכל ללמוד גמרא?",שאלה.כות נית ״ללמוד וללמד שגאו, ישראל." השינה פראדיל בלב נכון נעות — נעל הניא נא נ!ו הרגע הביתה — ויאמר: ,בת •ש לי, יפה-פיה נרה שתמה, וכתואר נת מלך תוארה, מגמתה נשקפת מנעד עיניה, וגם כסף יש לה שמוהר הבתולות; וגם אנכי לא אדחף .אותת.ערומה מניתי, כי.לא דל אנכי מהכביש את. בתי. צבעים רקמה כאמק מבנות מיגס.עס.הארן, ולא מעה ידי. מהרבות מוהר ומתן לאיש אשי יקיז אותה לאשת; ראי, ה׳'ברכני. ויש לי כל, ארות קוקיס, ומכלאות צאן, וגס נקר נרפתים, גרני. אי נקי, וגם יקבי לא רק הוא; ואם אשלס את נתי, לא אשלח אוסה ריקם. העניק.אעניק לה מצאני, מגרכי, מיקבי.. נת* לא רצתה עוד לחנשא לאיש, שי מקמה היא’בעיניה [אויפגעקלערעע], אבל, אני ואשת• נשינו לפנית זה שביעים, והשבע נו אותה באלה׳ שמים , ואתמול שמה עלות בנפשה, ותנמר לשמוע ב יוליכו לבוא במסירת .הברית עם איש . היום שלחנו איש העירה, לבקש סמן. נעבור בתנו, מירלע, ועוד לא בא. "התרצי להתמתן עמנו לתת את בנן תתן לבתי? ״ . , פראדיל, .עלמי}..על גפי מרומי ההצלחה . רגעים אתדים צברו., ומיריל וגרשון יושבים זת לעומת.זו;,האחד, ישב דומם, עיניו.ישית לנטות בארק, ומבליל הבישתיתכסה פניו, והשעה, תשב נפנים.!ועפים, על. מצחה מששון עננת,,ופניני דמעה.נשקפות מנין שעורות עיניה, ונס היא לארק תניע. -— :,הנערה הזאת״. יפת תוא<ל תיא, וחכמת לבנה תאיר פניה; בשפר טליה וגדלה, ובלי,מיקה ומנהל למדה את ידיה לחפישעט, ואת אצבעותיה למשוך בשבע סופך, ן היא יודעת לקרוא ספר ולשון עס ארצה ומולדתה. כל אבר עובד אדןיתו, אקר לן ריב ומשפט על של דבר פשע, על כל גניבה או עושק אשי .נעשה לי. בתיך,עמו,. ולפ;י. שופעי העיר יקריב משפעו, נראשונק יבוא אל מירילע, והיא תשסוב למעני מנתב בקשתו להגישו לפג׳ אלהיר. ושי •נצי. אגרים נין איש לרעהו, יגישו את'דברי רינותם לפגי מירילע, ותהי כמליץ [אדמאקאע.] בינותם ,. את הדבר הקטון. תשפיע היא, ואת הדבר' הגמל תקריב לפני ,שופעי העיר . תשמתה זאת תרע בעיני אביה ואמה, אבל מה;יעשו? .שי לא יכלו למניע אותה ממנה; מורים ומלמדים לא אספו אל ביתם ללמד.אס בתם לעץ וקפד. וא!ז אשר היא יודעת, תשוקתה . ומפץ לבנת עשו לה בל זאת . ובגללה נרך י״י את בית אביה, ני עיניה על הליכות הבית צופיות, אביה ואמה לא ידעו.מאומה מה אתם בבית. שי אם הלחם אשר יאכלו; היא תקום בעוד לילה, וההן מספוא לבקר ולאן אשר ברפתים; היא העשה קדרים בבית אביה וחבקהו משל שלאה ומאוס, על כן ינהרו אליו המון סותרים ועשירים ,מרשים..לנקיים למלוא בו מרגוע ונופש. מייעל לא תפצה לבוא בברית תנשואץ,