Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 54

84 אך כזאת לא נמצא בכל ספרי מורינו. רחים של אש נפלו לנו לחלק אעיר יטחנו הקמח דק לבן כשלג ואתה תאכל מצות שחורות כפיה מק לא תדע׳ מי שם המשגיח? המתחעד; זאת נפלאת בעיניך — זכיותי מרכין; אם:גרם כחצץ בין עיני הלביבה׳ אז אשיר פרשנים הישירה החביבה׳ «הלילה הזה?לנו מ ם כ י ן!״;) התלמודי: צדק דברת. אך גם לא אתןלא אם חסיד המשגיח ישכב על /קלה עם אחת השפחות אשר בבית הדהים /קים מה־שגאמר ביציאת מצריזם: ״’עד?כור השפחה אשר אחרי הרחים.״ דן האוהב והקול. (Nach dem Deutschen von Dr. Falk.) על גדות האנש שם באחו ךן:שבן?ל',קר?יו ™ י ןצ?צםו סיס ועגור?קול קינה י פנינה!-עני נא!’ וכן':ענה ממיצולה הקול. על־גדות האגם שם באחו דן:שב ועיניו מר?כוז ממצולה ישיערע קול ההגה: פנינה! — עני נא! - ז וכן ישב?רוח סער הקול. על גדות האגם שם עלי פלג דן:שב ולחעו כשלג — לא/הל עוד עינו העדינה ״פנינה! - עני נא!" וכן/.ליל מתחת הקול. *) ס«0ה «׳נ׳ קמח «נו חז״ל (כיוונו קי״ג ע״א) ק«מ, סלח, סונין, «ולסין, קינירא והסקולס מכולן קוני!, קלייע.